השאלה האמיתית היא לא איך לספר להם שאתם מתגרשים

השאלה האמיתית היא לא איך לספר להם שאתם מתגרשים.
השאלה היא איך להתנהג את מה שאתם עומדים לספר להם.
כי ילדים לא לומדים מדיבורים. הם צופים בכם ובהתנהגות שלכם.
אז השאלה היא איך להתנהל בתקופת הביניים עד הפרידה.
ואיך לנהל הורות משותפת אחרי הגירושים.
ואיך לראות אותם באמת, במנותק ממה שקורה ביניכם.

הורים מגיעים לפגישה כדי לשמוע איך לספר לילדים שהם מתגרשים, מתי לעשות את זה ואיך נכון לעשות את השיחה.
אבל בפועל,  אני רואה שני אנשים שלא מתקשרים אחד עם השניה, אני רואה המון כעס, לפעמים שנאה, נתק, חוסר תקשורת, קונפליקט אחד גדול בחדר אחד.
"אין סיכוי שאני אשב איתו בחדר אחד", ו"אני ממש לא רוצה להיות משפחה, זו הסיבה שהתגרשנו" ו"נעשה שני ימי הולדת, אין סיכוי שנעשה את זה ביחד".

וכשהם יחזרו לילדים שלהם ויספרו להם שהם לא מסתדרים ולכן החליטו להיפרד ולהישאר חברים או משפחה, ושהם תמיד יהיו ההורים שלהם ביחד,
הילדים שלהם לא באמת יאמינו להם.
כי ילדים לא מאמינים למה שאומרים להם.
הם מאמינים למה שהם רואים.

ולכן השאלה החשובה היא לא איך ומה לספר להם,
אלא איך לשים את הקונפליקט שביניכם בצד לרגע (ולטפל בו כל אחד לחוד) ולראות איך אתם ממשיכים יחד כזוג הורים לילדים שלכם,
עם אחריות הורית משותפת,
בשיתוף פעולה שממוקד בילדים שלכם,
ולומדים לקבל החלטות משותפות למענם.
כשהקונפליקט ביניכם לא משפיע ו"מלכלך" את ההורות שלכם.

תזכרו, שמה שהילד רואה ומרגיש בבית הוא מה שישפיע עליו בסופו של דבר וחשוב שתקופת הביניים עד הפרידה תתנהל נכון
ושכל ההתנהלות שלכם כהורים תיבנה נכון מההתחלה.
את תהליך הפרידה אפשר וחשוב לבנות נכון.
וזה מה שישפיע בסופו של דבר על ההסתגלות של הילדים (וגם שלכם) לגירושים.
ולא רק מה שתספרו להם.

הקורס להתגרש עם ילדים ייפתח ביום שני 1.6.2020.
כל הפרטים על הקורס כאן בקישור.

 

 

 

כתוב/כתבי תגובה