אני רוצה שהילדים לא ירגישו שחסר להם כלום אחרי הגירושים. זה משפט שאני שומעת מהרבה הורים. מאחוריו יש אהבה גדולה, אבל גם הרבה פחד. פחד שלא נצליח לתת להם את מה שהיה קודם. פחד שהם ירגישו שהחיים שלהם הצטמצמו. פחד שנצטרך להגיד להם "לא" יותר מדי פעמים. פחד שלא נצליח להחזיק שני בתים עם כל

יש נושאים שאני פוגשת שוב ושוב בעבודה עם הורים גרושים, ובכל פעם הם מזכירים לי עד כמה ילדים יכולים להסתגל למציאות מורכבת, גם כשהיא גובה מהם מחיר שאף אחד כמעט לא רואה. לא תמיד אלה הילדים שבוכים, מתפרצים או מתקשים בבית הספר. לפעמים דווקא הילדים שנראים הכי בסדר הם אלה שלמדו לחשוב לפני שהם מדברים.

יש דברים שילדים להורים גרושים שוכחים. ויש דברים שהם לוקחים איתם לכל החיים. לא תמיד אלה המריבות הגדולות. לפעמים זה דווקא רגע קטן שאף אחד מהמבוגרים לא שם לב אליו. רגע אחד שנשאר. בפרק החדש בפודקאסט פגשתי את ניר בן-נון – מגשר ועורך דין, מייסד "שולם"- בית לגישור. במהלך השיחה הוא חזר לילד שהוא היה

אנחנו יודעים שלא נכון לערב את הילדים בגירושים. ובכל זאת, רובנו עושים את זה לפעמים. לא בכוונה. לא מתוך רצון לפגוע. פשוט כי יש דרכים שבהן זה קורה בלי שנשים לב. משפט קטן. שאלה תמימה. תגובה אוטומטית. מבט שהילדים קולטים גם בלי מילים. בפרק החדש של הפודקאסט אני מדברת על המקומות הסמויים שבהם ילדים מוצאים

יש דמות אחת בעולם הגירושים שכמעט תמיד מעוררת רגשות. לפעמים חשש. לפעמים קנאה. לפעמים כעס. האישה החדשה בחייו של האבא. זו שמגיעה לאסוף מהחוג. מכינה ארוחת ערב. נמצאת בחגים. מטיילת עם הילדים. והופכת, לאט לאט, לחלק מהחיים שלהם. עבור חלק מהאימהות זה מעורר הרבה מאוד שאלות וחששות: מה יהיה המקום שלי עכשיו? האם הילדים שלי

יש רגעים בפרידה, שבה ילדים מאבדים הרבה יותר מבית אחד. אני מלווה לא מעט הורים מהקהילה ורואה מצבים שלא מדברים עליהם מספיק. שתי נשים. כל אחת ילדה ילד. והילדים גדלו יחד כאחים. ואז מגיעה הפרידה. ופתאום – כל אחת רוצה את הילד שלה. והילדים? נפרדים. מהאח שלהם. מהשיגרה שלהם. מהמשפחה שהם הכירו. וזה רגע שלא

יש רגע כזה בתחילת תהליך גירושים עם ילדים, שבו הכול מרגיש מאוד לא ברור. אולי כבר דיברתם על פרידה. אולי רק אחד מכם חושב על זה. אולי כבר יש עורכי דין או מגשר, ואולי עדיין לא. אבל בתוך כל הבלבול הזה, רוב ההורים שואלים את עצמם בדיוק את אותן שאלות: איך בכלל מתחילים? מה צריך

איך בדיוק עושים את זה? איך גם להיות שם בשביל הילדים, וגם לבנות מחדש יציבות כלכלית? זו אחת השאלות הכי לא מדוברות אחרי פרידה. ואני פוגשת את השאלה הזו כמעט בכל שיחה עם הורים אחרי פרידה. ולפעמים היא לא נאמרת בקול… אבל היא שם כל הזמן. כולם מדברים על הילדים. על זמני שהות. על רגשות.

יש רגעים כאלה, שהילדים לא אומרים הרבה, אבל המשפטים הקטנים שהם כן אומרים… חותכים בבטן. אם היא באה – אני לא באה אליך. אבל, זה לא באמת משפט על בת הזוג. זה על המקום של הילד בתוך כל השינוי הזה. וזה קורה בדיוק ברגעים הכי רגישים – כשהחגים מתקרבים ופתאום הכל מרגיש אחר, בימי שישי,

יש פרקים שאני מקליטה ואני מרגישה שהם לא רק עוד ידע אלא ממש הזדמנות לעצור רגע ולקחת שליטה. ככה הרגשתי בשיחה שלי עם עו"ד ומגשרת עידית אלפנדרי-מאיר. דיברנו על צוואות, הסכמי ממון, ייפוי כוח מתמשך – דברים שרובנו דוחים. שמים בצד. כי זה לא נעים, כי זה מרגיש רחוק, כי “יהיה בסדר”. אבל דווקא כשנמצאים

יש רגע כזה, כשהפרידה כבר שם, ופתאום מגיעה השאלה הגדולה – איך מחלקים את הזמן עם הילדים? ואז הרבה פעמים ישר קופצים לטבלאות, ימים, חצאים. אבל רגע לפני שמחליטים – חשוב לעצור. כי זמני שהות הם לא רק לוח שנה. הם החיים של הילדים שלכם. התחושה שלהם של יציבות, שייכות וביטחון. ואין מודל אחד נכון.

אז נכון שלפני יומיים עלה פרק חדש לפודקאסט, אבל אנחנו בימים לא שיגרתיים של מלחמה ואני מקשיבה לכם ושומעת על הרבה קשיים של הורים עם הילדים בבית. עם הילדים הצעירים, עם המתבגרים. גם כשאין קונפליקטים בין ההורים. סיר הלחץ הזה מייצר מריבות וויכוחים וקשיים אצל הורים ואצל ילדים והיום החלטתי לדבר על הנושא הזה כדי

  ימי מלחמה. אין שיגרה.כשהורים מסתדרים – הם מסתדרים לפעמים קצת יותר בתקופות כאלה.כשהורים בקונפליקט – הוא לפעמים מקצין באווירה המתוחה הזו.הורים גרושים, פרודים וגם נשואים לפני פרידה מתמודדים עם המון בימים האלה.אני פוגשת אתכם בשבועיים האלה, ביחד פותרים מחלוקות ומנסים להגיע לפתרונות לטובתכם ולטובת הילדים שלכם, ואני רואה כמה קשה לכם.יש המון מחלוקות ודילמות

האם לספר לילדים למה התגרשנו? זו שאלה שחוזרת שוב ושוב אצל הורים – בעיקר כשהילדים כבר “גדולים”. יש רצון לשקיפות, יש כאב שרוצה הכרה, ויש גם מחשבה ש“הם כבר בוגרים, אז הם יכולים להכיל”. אבל כאן עולה הדילמה: האם לספר על הבגידה? על הקשיים? על מה שבאמת קרה בינינו? או שאולי עדיף להשאיר את זה

היום אני מדברת אליכם, הורים שאומרים לי – אבל כל שיחה שלנו הופכת לריב, אי אפשר לדבר על שום דבר. ניסיתי כבר הכל… אתם מנסים הכל, לדבר עם ההורה השני, לפעמים גם לא לדבר, לשקול מילים, לדבר פחות, אבל זה לא באמת עובד. ואתם מתייאשים. הרי ההורה השני לא ישתנה. אז מה זה יעזור? ובאמת,

יש מחקר אחד על זוגיות שאני חוזרת אליו שוב ושוב. כי הוא שם זרקור על משהו שרובנו חווים אבל לא תמיד יודעים לקרוא לו בשם. המחקר של ג’ון גוטמן על מה באמת מנבא פרידה וגירושים. ג'ון גוטמן חקר זוגות במעבדה המדמה בית אמיתי, תיעד את דפוסי התקשורת והתגובות הפיזיולוגיות שלהם, והראה שאפשר לנבא במדויק את

הורים שואלים אותי: “אבל עוד לא סיפרנו להם שאנחנו נפרדים, אז למה הם פתאום לא נרדמים?” ויש גם: “מאז שעברנו לשני בתים הכל התבלגן. השינה, ההירדמות, הלילות.” ושוב ושוב עולה אותה תחושה: משהו השתנה, גם בלי מילים, והילדים מגיבים. פתאום ילד שכבר ידע להירדם לבד – מתקשה. פתאום יש יותר יקיצות, יותר צורך בנוכחות, יותר

יש רגע כזה בפרידה שאחד כבר יודע בלב שזה נגמר, והשני בכלל לא מוכן לשמוע את המילה הזו. לא רוצה גישור. לא רוצה תהליך. רק רוצה שהכול יחזור למה שהיה. ומי שנמצא בצד שכבר החליט – מרגיש תקוע. כי איך אפשר להתקדם כשאין הסכמה אפילו להתחיל לדבר? בפרק החדש בפודקאסט אני מדברת על פרידה חד

“הוא כל היום בטלפון.” “אצלה מותר הכול.” “אני מגבילה והוא משחרר.” “זה כבר נראה כמו התמכרות.” הרבה הורים למתבגרים מרגישים אבודים מול המסכים, והורים גרושים לפעמים אפילו יותר. כי כשאין שני בתים עם אותם גבולות, המסך הופך בקלות לשדה קרב. עם הילד, ועם ההורה השני. אני פוגשת את זה הרבה בתקופה האחרונה, בהדרכות הורים, בתיאום

 היום בפודקאסט אנחנו נוגעים באחד הנושאים שהכי מערערים הורים אחרי פרידה – מזונות. מהם מזונות, מה הם כוללים, איך מחשבים אותם, עד איזה גיל משלמים מזונות, מה עושים כשהילד בצבא, מה קורה אם ההורה שצריך לשלם לא משלם, ומה אומר השינוי החדש לגבי בית הדין הרבני? ועוד שאלות ששאלתם. אני פוגשת כל כך הרבה

כשנפרדים, במיוחד בהתחלה, הכול כל כך רגיש. הכול משתנה – הבית, השגרה, הביטחון והלב סוער. ובתוך כל זה, כשיש פחדים, כעסים או תחושת איום – הכי קל ליפול לטעויות שדווקא מקשות על הדרך, על ההורות, ועל היכולת לשמור על הילדים רגועים ובטוחים. בפרק החדש של להתגרש עם ילדים ישבתי לשיחה פתוחה עם דניאל הרוש, מגשר

הוא לא מתעלם ממך. הוא פשוט איבד ריכוז באמצע המשפט שלך. והיא לא שכחה בכוונה. היא באמת שכחה. כשאחד ההורים (או שניכם) מתמודדים עם הפרעת קשב, גם התקשורת הכי פשוטה על הילדים יכולה להפוך למתישה. הודעות שמתפספסות, תיאומים שנשכחים, מילים שנאמרות באימפולסיביות, ופתאום כל שיחה נגמרת בתחושת תסכול. אבל זו לא אדישות. זו לא חוסר

אם יש דבר אחד שחוזר אצל כל זוג שנפרד שאני מלווה – זה הפער הזה שבין הצורך במסגרת ברורה לבין הצורך בגמישות. אחד מהם אומר – "זה מה שככתוב בהסכם" והשני – "החיים הם לא הסכם. צריך גם לדעת לזרום". ולפעמים, זה מתנגש. והמתח הזה חודר גם לתוך היום יום של הילדים. בפרק החדש בפודקאסט

 יש פרידות עצובות, יש פרידות שקטות, ויש גם כאלה שעדיין רועמות מבפנים. כאלה שכל הודעה מההורה השני מקפיצה את הלב, שכל מפגש עם הילדים מציף כעס, שכל שיחה קטנה הופכת למלחמה. ובכל זאת – יש ילדים. והם לא בחרו בזה. הם לא בחרו את המריבה, את הכאב, את השתיקות, את המשקעים. אז איך אפשר

לא הרבה הורים יודעים שיש דרך נוספת להתגרש – כזו שמפחיתה את המלחמות ומחזירה לכם שליטה. היא נקראת גירושין בשיתוף פעולה (או בכינויה גשת"פ). זה לא גישור, שבו מגשר אחד מנסה לעזור לשני הצדדים להגיע להסכמות. זה גם לא בית משפט שבו שופט מחליט עבורכם. בגירושין בשיתוף פעולה – לכל צד יש עורך דין שמייצג

החגים מתקרבים והשאלה הזו עולה כמעט אצל כל הורה גרוש – איפה הילדים בחג? זו שאלה כל כך פשוטה אבל היא נושאת איתה כל כך הרבה קושי ובלבול ולפעמים גם כאב. כל הורה רוצה את הילדים אצלו – לשבת איתם סביב השולחן, לשמוע אותם שרים, להרגיש שהמשפחה שלמה. אבל מה מרגישים הילדים בתוך המצב הזה?

היא לא יכלה לדמיין שהיא תהיה שוב בזוגיות. היא לא האמינה שהיא תוכל להרגיש שלמה שוב. היא הרגישה שכל העולם שלה מתפרק. אבל היא כן האמינה בצעד קטן בכל פעם. והיא עשתה את זה! והיום? היא בזוגיות אוהבת ומדוייקת, עם עסק משגשג, עם מקצוע חדש ומשמעותי ובעצמה גם מלווה נשים בתהליכי שינוי, כולל בתהליכי פרידה.

יש רגעים אחרי פרידה, שבהם כל תקשורת מרגישה כמו הליכה על ביצים. כשהלב עוד פצוע, כשכל הודעה ממנו מעוררת סערה, כשאין אוויר – אבל צריך לתאם ולדבר על הילדים. אז איך בכלל משתפים פעולה במצב כזה? איך אפשר לדבר על החוג של הילדה, כשכל מילה מזכירה בגידה או כאב או פשוט געגוע? בפרק החדש של

איך עוזרים לילדים לפתח חוסן בגירושים? ואיך אנחנו יכולים לגלות את הכוחות שלנו דווקא שם, במקום שכל כך מתערער? כשהלב נסדק, כשהמשפחה משתנה, כשהשגרה מתפרקת – נדמה לפעמים שהאדמה רועדת מתחת לרגליים. שלנו, ושל הילדים שלנו. דווקא ברגעים האלה – מתחיל המסע שלנו לבניית החוסן. זה לא קורה ביום. חוסן הוא לא רק מולד, אלא

הפרק הזה הולך לגעת בנקודה הכי רגישה של הורים גרושים ומתגרשים. הדילמה שכל הורה מכיר. אני שנים עושה הכל בשבילם. התחשבתי. ויתרתי. השארתי את עצמי מאחור. אבל עכשיו… אני מרגישה שהגיע הזמן לדאוג גם לעצמי. מותר לי? ואם כן – עד כמה? האם זה יבוא על חשבון הילדים? ובכלל, עכשיו כשאנחנו מתגרשים, מי קודם –

כשהתהליך המשפטי נמשך והסערה שולטת, יש נטיה לחשוב שהילדים ימתינו עד שהדברים יסתדרו ואז נעשה סדר בכל הבלגאן בבית. ואני פוגשת לא מעט מקרים כאלה בזמן האחרון. אבל האמת היא, שהם לא מחכים. הם צריכים אותנו עכשיו. יציבים, מכילים, ומובילים. ואפשר לעשות הפרדה בין ההליך המשפטי לבין ההורות שלכם ולהיות ההורים שלהם ביחד, גם עכשיו.

גירושים זה לא רק עניין של שני הורים – זו סערה שמשפיעה על כולם. הילדים חווים שינוי גדול, ההורים מתמודדים עם פרידה ומורכבויות חדשות – וגם המשפחה המורחבת מרגישה את ההשלכות. סבים, סבתות, דודים, דודות – כולם רוצים לעזור, אבל לא תמיד יודעים איך. "אני מרגיש שאני צריך לתמוך, אבל לא רוצה להתערב יותר מדי."

יש רגע בפרידה, שבו הרגש והחוק נפגשים. ושם – בדיוק שם – מתחילה המורכבות האמיתית. מה קורה כשאנחנו צריכים לחלק בית, כסף, זמני שהות – אבל בפנים עוד שורף לנו הלב? איך מתקדמים כשחלק אחד בנו עוד רוצה להבין, וחלק אחר רק רוצה לסגור ולסיים? בפרק השבועי של הפודקאסט אני מארחת את נדב נישרי, מגשר

אבל אמרת שהתגרשתם בטוב… אז למה זה עדיין כל כך מסובך? כמה פעמים שמעתם את זה? או אולי אמרתם את זה לעצמכם? התגרשנו יפה. עשינו תהליך. הילדים בידיים שלנו. ועדיין – יש ויכוחים. יש שתיקות. יש ימים שלא מצליחים להסכים על כלום, ואפילו על מי אוסף מהגן – זה מרגיש כמו קרב קטן. אז מה

"אבל הוא נרקסיסט." "אבל היא נרקסיסטית". כמה פעמים שמעת או אמרת את המשפט הזה? כמה פעמים אמרו לך להיזהר, להקליט, לא להאמין? כמה פעמים הרגשת שצריך לדרוך על ביצים כשהוא בסביבה? וכמה פעמים נשארת לבד עם הפחד, עם הספק, עם התהייה – אז איך בכל זאת אפשר לנהל הורות במצב כזה? בפרק החדש של הפודקאסט

הפעם לא אני מדברת. הפעם הן. יש רגעים שבהם הלב של הילד מדבר – ואנחנו כמעט שומעים אותו. אבל לא באמת. בפרק החדש של הפודקאסט שלי, אני פשוט מקשיבה. לבנות נוער – ילדות להורים גרושים – שמדברות על מה שהרגישו, ראו, הבינו. מהעבר. מההווה. מהלב. הן מספרות איך זה הרגיש כשההורים נפרדו, מה הן מרגישות

השבוע בפודקאסט בחרתי לדבר על נושא שלא שומעים עליו הרבה. גירושים על רקע דתי ואיך מתמודדים עם פערים דתיים בגירושים ובשני בתים. זה נושא מאוד טעון אצל זוגות שמתגרשים. בפרק הזה אירחתי את חנוך ויטמן, מגשר ומתאם הורי, מומחה לקונפליקטים וגישור על רקע דתי, לשיחה מרתקת על הנושא הכל כך חשוב הזה, ודיברנו על –

כשהם הגיעו אלי, הם כבר היו בתוך הליך משפטי. שניהם אוהבים את הילד שלהם, והם נלחמים עליו ועל הזמן איתו. רוב השיחות שלהם היו דרך עורכי הדין, גם כל ההחלטות לגבי הילד שלהם. והם היו מיואשים. הם הגיעו כי כבר לא היתה ברירה. אבל הם כן ידעו דבר אחד – הם רוצים שהילד שלהם ירגיש

גמילה היא פרידה, שינה היא פרידה, וילדים שההורים שלהם נפרדים עוברים הרבה פרידות, לפעמים בו זמנית. אז מתי נכון לגמול מחיתולים כשההורים נפרדים? ומתי ללמד אותם להירדם לבד? והאם זה הזמן לגמול אותו מבקבוק או מוצץ? ובכלל, איך עושים את זה כשחיים בשני בתים, ובפרט כשאנחנו לא מסכימים על הדרך? האם בכלל אפשר לשנות הרגלים

לפעמים הרגשות פשוט מתפרצים בצורה פתאומית ובלי שליטה. ולפעמים זה מרגיש כאילו כל העולם משתנה סביבנו. והקרקע נשמטת. הקצב, הכאב והבלבול שבתהליך הגירושים גורמים לכך שנראה לפעמים כאילו הכל מתפרק בבת אחת. זה מפחיד וזה נורמלי – זו התגובה של הלב שלנו לשינויים כל כך גדולים ומשמעותיים. ולפעמים, התגובה המיידית לאמוציות הכל כך עוצמתיות היא

   מהם זמני השהות הכי טובים לילדים? זו כנראה אחת השאלות הראשונות שעולות כשמתגרשים. אבל מיד אחריה מגיעות עוד שאלות שהורים שואלים: מה נהוג? מה עושים רוב ההורים? איך זה עובד במשפחות אחרות? והאם מה שנהוג באמת מתאים גם לנו ולילדים שלנו? בפרק החדש בפודקאסט להתגרש עם ילדים, אני מארחת את רונה פרליס-זינמן, עורכת דין ומגשרת ומנחת קבוצות

מה קורה כשהאהבה חוצה גבולות, אבל בדרך מתגלים גם אתגרים לא צפויים? איך מתמודדים כשמשבר בזוגיות או גירושים מתרחשים במדינה זרה, רחוק מהמשפחה ומהבית? ומה עם הילדים? השבוע הזמנתי לפודקאסט את אוריאן הוימן, מגשרת לגירושים, עורכת דין ויועצת זוגית, שמתמחה ברילוקיישן, ששיתפה אותנו במורכבויות היחודיות של זוגיות ושל גירושים ברילוקיישן, ונתנה לנו כלים ותובנות איך

בכל פעם שאני מדברת על גירושים, אני מקווה שאוכל לעזור להורים להסתכל על התהליך דרך העיניים של הילדים ולעשות את זה בטוב. אבל מה קורה כשזה לא מצליח? מה קורה כשהפרידה הופכת לשדה קרב? השבוע אירחתי בפודקאסט את נועה לנדאו, מגשרת ומלווה אנשים במשברי זוגיות ותהליכי פרידה, אמא לשניים, שהיתה שם ויודעת איך נראים גירושים

איך מצליחים בפרק ב' כשיש ילדים? זו אחת השאלות המורכבות ביותר שהורים שואלים את עצמם כשהם פותחים פרק חדש בחיים. פרק ב' מביא איתו לא רק אהבה חדשה, אלא גם המון אתגרים שאינם קיימים בזוגיות הראשונה – יחסים מורכבים בין הילדים לזוגיות החדשה, שאלות על מקום, שייכות וגבולות, וגם ההתמודדות של הילדים עם מציאות שונה

 כשאנחנו חווים אתגרים כמו גירושים, קל מאוד להרגיש שאנחנו רק מגיבים לדברים שמתרחשים סביבנו. אנחנו מכבים שריפות, מנסים להתמודד עם משברים רגעיים או סתם לשרוד את היום-יום. אבל כשאנחנו מכבים שריפות אנחנו לא באמת פותרים את הבעיה מהשורש. והאמת היא, שאפשר אחרת. ולא רק שאפשר אחרת, אלא שהילדים שלנו זקוקים להורים מובילים בתוך השינוי

חנוכה הוא חג שמעלה לרובנו תמונות של משפחה מתכנסת סביב החנוכיה, נרות מאירים, בית חם ותחושת חגיגיות. אבל אצל ילדים להורים גרושים שחיים בשני בתים, המציאות זו לפעמים מקבלת גוון מורכב יותר. אז בפרק הזה אני רוצה להכניס אתכם לעולמם הפנימי של הילדים, ולמה הם זקוקים בחג הזה ובחגים בכלל. ✅ איך חוגגים חנוכה בשני

הורות משותפת היא מערכת יחסים בין שני אנשים שמחליטים להביא לעולם ילד, מבלי שהם בזוגיות זה עם זו ומבלי שהם מנהלים או מתכננים לנהל משק בית משותף. כשהורים מגדלים ילד בהורות משותפת, מצד אחד הילד לא מכיר משהו אחר, ומצד שני להורים אין את ההיכרות המוקדמת שיש לזוגות שהיו בזוגיות עוד לפני שנולד הילד. ולכן

גירושים מביאים איתם הרבה שינויים, אבל האם פעם חשבתם על הקשר בין הגירושים לבין המיניות שלכם? לגירושים יש השפעות רבות על תחומים שונים בחיים שלנו, אבל על ההשפעה שלהם על המיניות שלנו פחות מדברים. מדברים הרבה על המיניות או על חוסר המיניות כעל אחד הגורמים שמובילים זוגות להתגרש, אז הפעם בחרנו להתמקד בהשפעות של המיניות

אחד הכלים הכי עוצמתיים בתקופות משבר ובפרט בתהליך הגירושים הוא התכנון לעתיד ויצירת החזון. כלי נוסף שאני מאוד אוהבת הוא הכרת תודה. שני אלה יחד עוזרים לפתח חוסן רגשי ולהתמודד עם משברים. אז בפרק ה – 100 של הפודקאסט החלטתי לדבר על שני הכלים האלה ועל איך הם יעזרו לכם להתמודד בתקופה לא פשוטה של

 המעבר של הילדים שלנו לחיים בשני בתים מעורר לא מעט אתגרים. הם חווים הרבה שינויים. הם עוברים בין שני בתים, הם רואים את ההורים שלהם בסביבות שונות, ומנסים להתמודד עם חוקים, גבולות ואווירה שמשתנה מבית לבית. בשלב מסוים הם גם מתמודדים עם כניסתם של בני זוג חדשים. החיים בשני בתים הם אתגר גדול עבור

לא פעם ולא פעמיים שמעתי את המשפט "שמישהו יחליט בשבילנו. אנחנו לא מצליחים", כשהכוונה ברוב המקרים היא להגיע להליך משפטי, ושהשופט יחליט. אבל יש דרך ביניים, לפני שמגיעים לבית המשפט. קיימות מספר דרכים אלטרנטיביות ליישוב סכסוכים מחוץ לכותלי בית המשפט, גם בהליכי גירושים, ביניהן גישור ובוררות, שבהרבה מקרים יש בלבול ביניהן. השבוע הזמנתי לפודקאסט את

השנה האחרונה הביאה להרבה מתחים ואתגרים ומשברים משפחתיים וזוגיים. אחד הנושאים הקשים והמורכבים ביותר בזוגיות בשנה הזו היה נושא המילואים ואיך שורדים את הלחץ והאתגרים של זוגיות ושל גירושים שמגיעים אחרי חוויות אינטנסיביות כמו שירות מילואים ממושך? כשאחד מבני הזוג חוזר מהמילואים, הוא לא תמיד אותו אדם שעזב. המציאות שפגש, החוויות שעבר, ולעיתים גם ההתנתקות

 כעס הוא רגש חזק ואינטנסיבי, במיוחד בגירושים, כשהקרקע נשמטת מתחת לרגליים. כעס נובע בדרך כלל מפגיעה מאוד עמוקה או מבגידה באמון והוא לגיטימי ואנושי, אבל עלול להיות כמו אש שורפת מבפנים ואפילו להפוך לכעס כרוני, שילווה את מי שכועס עוד הרבה שנים. הכעס משפיע על הבריאות הנפשית והפיזית, על מערכות היחסים וגם על היכולת

 ראש השנה שהוא זמן של מחשבות ושל התחלות חדשות, זמן לחשוב על השנה שחלפה ולתכנן איך נרצה שהשנה הבאה תיראה. עבורכם, הורים המתמודדים עם גירושים, זו יכולה להיות הזדמנות לייצר התחלות חדשות לא רק לעצמכם אלא גם לילדים שלכם. בפרק השבוע נדבר על איך אפשר להיכנס לשנה החדשה עם גישה חיובית ואיך לנצל את

החגים הם זמן מאוד ביתי ומשפחתי, אבל כשאנחנו הורים גרושים או מתגרשים ומגדלים ילדים בשני בתים, התקופה הזו יכולה להיות גם מאתגרת או מורכבת, בעיקר בשנים הראשונות אבל לא רק בהן. אספתי מגוון שאלות ואתגרים שהורים גרושים מתמודדים איתם ועל הנושא הזה דיברתי בפרק השבוע. אז איך מתמודדים עם החגים כשמגדלים ילדים בשני בתים? מהם

 מאז שהתחלתי ללוות הורים בתהליכי פרידה לקחתי על עצמי להשמיע את הקול של ילדים להורים גרושים. וכשמדברים איתם, מגיעות התובנות האמיתיות. היא ילדה להורים גרושים, הוריה נפרדו כשהיתה בגיל ההתבגרות והיא מספרת על החיים שלה בשני בתים. אורן יצרה גם הרצאה על ילדים להורים גרושים שנקראת בית על הגב, ונשמע שהשם הזה אומר הכל.

יש הרבה סגנונות של גישור בגירושים, אבל על גישור טיפולי שמעתי בפעם הראשונה מעורכת דין ומגשרת מיכל פרקל-אסרף. תהליך גירושים הוא תהליך מאוד רגשי ואנשים שמגיעים לגישור אחרי תהליך כלשהו של טיפול או אימון אישי, צולחים את המשבר טוב הרבה יותר מאשר אלה שלא. אז מאחר וגישור וטיפול הם שילוב מנצח בגירושים, הזמנתי את מיכל

לא כל הגירושים מסתיימים בטוב. ומי שמשלם את המחיר בעיקר, אלה הילדים. הוא ילד להורים גרושים, והוא הגיע אלי לפודקאסט כדי לספר איך זה נראה ומרגיש מהעיניים שלו. כילד. כבוגר. וחשוב לו מאוד שהורים שמתגרשים יקשיבו לו. כי חשוב לו לעזור לכמה שיותר הורים וילדים. השבוע אירחתי בפודקאסט לשיחה מרתקת את מעין זהבי, בן להורים

"85% מההורים שמתגרשים מפעילים דינמיקות של ניכור הורי בצורה זו או אחרת ובעוצמה כזו או אחרת" היא סיפרה לי. וזה נתון מטורף. כי ניכור הורי לא מתחיל כשהורה וילד כבר מנותקי קשר, אלא הרבה יותר מוקדם ובמצבים יומיומיים שכולנו מכירים וחווים. היא ליוותה את איתמר בסידרת הדוקו ריאליטי "עוד ניפגש" עד לחידוש הקשר עם אמו,

"כל דבר קטן מרגיש כמו החלטה ענקית. אני פשוט לא יודע מה נכון ומה לא". "איך אני יכולה לדעת אם עשיתי את הדבר הנכון? זה כל כך מפחיד לא לדעת". ואלה רק שני משפטים שאני שומעת מהורים לקראת גירושים. גירושים הם אחד האתגרים המשמעותיים ביותר בחיי אדם. ואחד המרכיבים המאתגרים במיוחד בתהליך הזה הוא חוסר

פרידות וקשיים בפרידות מעסיקים הורים בתקופה שלפני ואחרי הגירושים, ובפרט עכשיו כשאנחנו רגע לפני פתיחת שנת לימודים חדשה והילדים עוברים לגן חדש או לבית ספר חדש. וכל זה מתערבב עם הפרידה של ההורים. אז השבוע החלטתי לעשות לכם קצת סדר בנושא של פרידות ובעיקר לתת לכם כמה כלים חשובים להתמודד עם כל הפרידות, הגדולות והקטנות.

יש הרבה בלבול אצל זוגות שמתגרשים סביב נושא הגשת בקשה ליישוב סכסוך והפגישות ביחידות הסיוע ואיך להיערך אליהן. אז השבוע הזמנתי לפודקאסט את מיכל פרקל-אסרף, עורכת דין בדיני משפחה, מגשרת ויועצת זוגית, ודיברנו על יישוב סכסוך ועל הפגישות ביחידות הסיוע. בין השאר דיברנו על – ✅ מהי בקשה ליישוב סכסוך. ✅ איך נראה תהליך ביחידות

טובת הילדים הוא מושג שנעשה בו הרבה שימוש בהקשר לגירושים. וזה גם אחד המושגים שיש הכי הרבה מחלוקות לגביו. ואני לא מדברת על עקרון טובת הילד בעולם המשפט אלא על צירוף המילים שהורים משתמשים בו ביום יום ובשיחות ביניהם. ✅ אז מהי טובת הילדים כשההורים מתגרשים? ✅ מי קובע אותה? ✅ מהי טובת הילדים בהקשר

 הפרעת קשב זו נקודת פתיחה גרועה בנישואים. האם ידעתם שאצל כ-70% מהמתגרשים, לפחות לאחד משני בני הזוג הפרעת קשב? הבעיה הכי גדולה במערכות יחסים היא תקשורת, ולאנשים עם הפרעת קשב הבעיה הכי גדולה היא תקשורת. הם לפעמים מפרשים בצורה שונה לחלוטין את המילים של הצד השני ("לא משנה מה אני אומרת לו, הוא לא

רצית שתהיה לכם תקשורת הורית טובה אבל אין לך עם מי… לא משנה מה עשית, אין שיתוף פעולה מההורה השני. אז מה זה בעצם אומר, שצריך להשלים עם המצב הנוראי הזה? חוסר תקשורת, תקשורת תוקפנית, והילדים באמצע? והתשובה היא, לא! יש הרבה מה לעשות. אחרי לא מעט שאלות שקיבלתי בשבוע האחרון אחרי שפתחתי את הקורס

בחופש הגדול יש הרבה יותר צורך בתקשורת בין הורים גרושים ולא מעט שאלות, מחלוקות וויכוחים בין הורים גרושים ומתגרשים מתעוררים בתקופה הזו: ✅ איך מחלקים את זמני השהות ומה הכי טוב לילדים ✅ עד כמה חשוב להתחשב בילדים ובתוכניות שלהם? ✅ האם לעשות דברים ביחד עם הילדים בחופש? מה טובת הילדים? ✅ מה לעשות כשהורה

"אני לא מסוגלת לסלוח לו". "אני לא אסלח לה לעולם על מה שהיא עשתה". סליחה. מילה כל כך גדולה עם כל כך הרבה משמעויות. מילה שלפעמים מעוררת כל כך הרבה התנגדות. וקושי. ובלבול. אבל סליחה היא גם תהליך של לקיחת אחריות על איכות החיים שלנו. היא עברה בעצמה מסע ארוך ותהליך סליחה לאבא שלה, אחרי

אחד הדברים הכי מורכבים בתהליכי גירושים הוא, שאחד מבני הזוג החליט שהוא רוצה להתגרש והשני לא רוצה להתגרש ומבקש ללכת לייעוץ זוגי. ואז, בהרבה מקרים, הם מוצאים את עצמם במבוי סתום, עם השאלה – מה עושים עכשיו? הולכים לייעוץ זוגי? לגישור זוגי? לגישור לגירושים? או נשארים במצב הבלתי אפשרי הזה? הרבה זוגות במצב הזה מגיעים

כחלק מהליך משפטי ממנה בית המשפט לפעמים עובדת סוציאלית להכנת תסקיר. תסקיר עו"ס לסדרי דין הוא אחד הכלים של בית המשפט לקבל החלטות לגבי הורים שמתגרשים או הורים גרושים ולגבי הילדים שלהם, ויש לו חשיבות מאוד גדולה בקבלת ההחלטה. ועדיין, מעטים ההורים שנערכים לתסקיר או מבינים את משמעותו והדבר פוגע בתהליך ובהחלטות שמתקבלות. אז השבוע

זה קורה כשהורים מגיעים אלי להדרכת הורים בתחילת תהליך גירושים. מגשרים מספרים לי שזה קורה גם בתהליכי גישור. זוגות שמגיעים לתהליך גירושים ומחליטים לעצור וללכת לייעוץ זוגי כדי לתת הזדמנות נוספת לזוגיות. כשלפני כן אחד מבני הזוג לא הסכים ללכת לטיפול זוגי. כשלפני כן אחד מבני הזוג היה נחוש בדעתו להתגרש. "החלטנו לתת צ'אנס לטיפול

זוגות שנמצאים בתהליך גירושים פוגשים לא מעט אתגרים בדרך. הם מוצאים את עצמם באחת התקופות המלחיצות והקשות בחייהם והם נדרשים לקבל החלטות לגבי המשך החיים שלהם ושל הילדים, וזה לא דבר פשוט בתקופה כל כך מטלטלת. השבוע הזמנתי לפודקאסט את בתאל בר גיורא, מגשרת בכירה בנישרי מגשרים, ששיתפה אותי באתגרים העיקריים שהיא פוגשת בחדר הגישור

זה אחד הדברים שמלחיצים הורים לפני ואחרי פרידה. זה אחד הדברים שאפשר להתכונן אליהם ולצמצם אותם. קשיי פרידה. "קשה לו, הוא בוכה בכל פעם וזה קורע אותי". "הוא לא נותן לו ללכת". "היא בוכה בכל פעם שהיא באה אלי" "הוא נצמד אלי ולא מוכן לתת לי לזוז מטר". וזה קורה בגילאים הצעירים וגם אצל מתבגרים.

היא פוגשת את הילדים בקליניקה. הם משתפים אותה בתחושות הכי קשות שלהם, בפחדים, בדילמות. ילדים להורים גרושים ומתגרשים. מתבגרים. והיא לקחה על עצמה להיות הקול של הילדים. ולא רק בגירושים. השבוע הזמנתי לפודקאסט את עדי הרפז – מדריכת הורים, פסיכותרפיסטית, מטפלת בפרט, בזוג ובמשפחה, ושמענו את הצד של הילדים. בגירושים ולא רק בגירושים. דיברנו על

השבוע דיברתי (שוב) על נושא שמאוד קרוב לליבי וחשוב לי ולילדים שלכם. התקשורת ההורית שלכם אחרי הגירושים. תקשורת טובה בין ההורים היא חשובה מאוד לילדים .  גם לילדים שההורים שלהם נשואים וחיים בבית אחד. היא שומרת עליהם, היא העוגן שלהם, היא נותנת להם שקט וביטחון. כשהורים מתגרשים, התקשורת ההורית היא המנבא מס' 1 להסתגלות טובה

זו היתה שיחה מהבטן, חשופה, ישירה, בלי פילטרים. בכל יום רביעי אנחנו רואים אותה על המסך בסדרת הדוקו ריאליטי "עוד ניפגש", שעוסקת בניתוק קשר בין הורים לילדים. בגיל 32 היא יצאה למסע של חייה לנסות לשחרר את הכעסים ואת החומות שנגרמו כתוצאה מנתק של 20 שנה עם אביה. אנשים בטוחים שכשילד לא רוצה לפגוש הורה

היא השליחה שמלווה את אור בסדרת הדוקו ריאליטי "עוד ניפגש", שעוסקת בפיוס בין הורים וילדים שהקשר ביניהם התנתק. ההורים שלה התגרשו כשהיתה בת תשע ולאורך השנים היא כתבה איך היא הרגישה אורחת בבית של אבא וכמה היא הרגישה לא שייכת, אבל לא שיתפה אף אחד. היא בעצמה נפרדה מאבי בנה, שכיום גדל בשני בתים. אבל

אחד החששות הכי גדולים של הורים שנמצאים לפני גירושים הוא, שאותו הורה לא יוכל לתת להם את מה שההורה השני יכול לתת. זה אומר נסיעות לחו"ל וקניות גדולות ובית גדול ועוד הרבה. ואז אני מספרת להם על המחקרים שבדקו מה ילדים זוכרים מהילדות שלהם, כשהם כבר בוגרים. אז השבוע החלטתי לדבר על המחקרים האלה גם

אנחנו שומעים הרבה על נרקסיסטים בהקשר של פרידה וגירושים והשיח על נרקסיסטים מתמקד באיך להתמודד עם נרקסיסט, איך להיפרד ממנו או ממנה, אבל מה שבעיקר שמעתי לאורך השנים זה ייאוש, התשה, הרגשה שמערכת היחסים עם הנרקסיסט תהיה מתישה תמיד. ואין מה לעשות. וכן, יש גם גברים נרקסיסטים וגם נשים נרקסיסטיות. אז היום הזמנתי לפודקאסט את

היא בת להורים גרושים שעברה גירושים מורכבים של ההורים, היא עברה דיכאון אחרי לידה, היא איבדה את בנה יהונתן ז"ל בגיל ארבעה וחצי חודשים, כמה שנים לאחר מכן היא עברה גירושים, ולמרות הכל היא בחרה להמשיך לחיות בטוב ולא להמשיך לחיות בתוך ענן שחור והיום היא בפרק ב' ומטפלת בנשים ומלווה אותן לחיות את החיים

יש הרבה בלבול בנוגע לקשר בין גישור לבין עורכי דין, האם ואיך משלבים ביניהם, האם כדאי להתייעץ עם עורך דין בתהליך הגישור ובכלל, למה לצפות מתהליך הגישור ומהמגשר.ת. היא עבדה כעורכת דין לענייני משפחה אבל בשלב מסוים היא הבינה שמקומה לא שם, בבתי המשפט, והיום היא מגשרת לענייני משפחה וגירושים. השבוע הזמנתי את רונה זינמן,

בגידה בזוגיות יוצרת משבר אמון מאוד גדול, ואחריה יש זוגות שבגידה מובילה אותם לגירושים, ויש זוגות שמצליחים לשקם את הזוגיות אחרי בגידה. כשמדובר בבגידה, הצד הנבגד נושא הרבה פגיעות וכאב ולפעמים רוצה שהבוגד ישלם עבור הפגיעה שגרם. וכך מגיעים זוגות רבים למלחמות גירושים בבית המשפט, והבגידה מנהלת להם את החיים, לפעמים גם שנים אחרי הגירושים,

הורה משמעותי הוא הורה שמהווה כתובת לילדים. כשטוב להם וכשקשה להם. זה הורה שמוביל, שיש לו ערכים ודעות משלו והוא גם מקשיב ומתחשב. זה הורה שרואה את הילד שלו כאדם נפרד, עם דעות ורצונות משלו. זה הורה שרואה את הילדים ושומר עליהם בתהליך הגירושים ובכלל. הורה משמעותי יכול לעשות הבדל מאוד גדול בחיים של הילדים

אז אחרי הפרק של השבוע שעבר, הגיע הפרק על גברים וגירושים 🙂 וכן, גם גברים מתמודדים עם אתגרים ועם קשיים וחששות רבים בתהליך הגירושים ובחיים בשני בתים, והאתגרים שלהם מטבע הדברים לפעמים שונים משל נשים. כמי שמלווה לא מעט אבות בתהליכי פרידה ובחיים שאחרי, אני תמיד מתרגשת לראות את השינויים שקורים בחיים של אבות ושל

נשים אולי יוזמות יותר גירושים לפי הסטטיסטיקה, אבל מגיעות לגירושים עם המון חששות, קושי, חוסר ודאות, רגשות אשמה ויש עוד רשימה ארוכה… ומנגד, אנחנו כמי שמלוות נשים בתהליכי פרידה, רואות את השינויים האדירים שנשים עושות בחיים האישיים והמקצועיים אחרי הגירושים, למרות המשבר הגדול והתקופה הקשה שעוברת על כל מי שמתגרש, ואת הפער בין מה שהן

יש שלב אחד שרוב ההורים מפספסים בתחילת תהליך הגירושים. הורים בדרך כלל מתמקדים במה לעשות אבל כמעט ולא עוצרים לחשוב על שאלה אחת מאוד חשובה – איזה הורה אני רוצה להיות לילדים שלנו בתהליך הגירושים? ובחיים בשני בתים? ובכלל, יש כמה שאלות שחשוב שנשאל את עצמנו לפני שאנחנו מתחילים תהליך פרידה, וכשאנחנו מגדלים ילדים בשני

ניכור הורי הוא אחת התופעות הקשות והכואבות והעצובות בגירושים בקונפליקט גבוה. זהו מצב שבו הילד מתנתק מאחד ההורים ללא הצדקה אובייקטיבית, תוך תהליך של הסתה ושטיפת מוח של ההורה השני. הרבה נכתב על ההשפעות הפסיכולוגיות של ניכור הורי על ילדים. המידע המקצועי והמחקרים מדברים על פגיעה נפשית בלתי הפיכה, על ירידה בערך העצמי, נטיה לשנאה

ניכור הורי הוא מושג שנעשה בו הרבה שימוש אבל מצד שני יש סביבו הרבה בלבול, ובעיקר עולה השאלה – האם באמת יש סיכוי להחזיר את הקשר עם הילדים כשהוא כבר נותק. השבוע אירחתי בפודקאסט את ד"ר ענבל קיבנסון בר-און, חברת סגל בכיר באוניברסיטת חיפה, משמשת מומחית בית המשפט בתהליכי התערבות במשפחות בקונפליקט גבוה, לשיחה מרתקת

אחרי שאנחנו מתגרשים ומסתגלים בהדרגה לחיים בשני בתים, מגיע השלב הזה שאנחנו מתחילים לחשוב על זוגיות. פרק ב'. ואז עולות השאלות- ✅ איך בכלל מתחילים זוגיות אחרי הגירושים. ✅ איך מכירים בני זוג חדשים. ✅ איפה מכירים בני זוג שמתאימים לי. ואיתן מגיעות לפעמים גם אמירות כמו- ✅ אני לא רואה את עצמי בזוגיות בשנים

המושג משפחה מקבל משמעות אחרת כשמתגרשים. מי היא המשפחה של הילדים? ומי היא המשפחה שלנו? האם הגירושים משנים את כל זה? האם המשפחה מתפרקת או משתנה? האם המשפחה המורחבת נשארת המשפחה שלנו אחרי הגירושים? הנושא של משפחה צץ ועולה מדי פעם, בחגים, באירועים של הילדים, לקראת יום המשפחה שמתקרב, אז השבוע החלטתי לדבר על משפחה

נסטינג הוא הסדר, שבו הורים שנפרדים מגדלים את הילדים בבית אחד, כאשר ההורים מתחלפים וכל אחד נמצא איתם בבית המשותף בימים שלו. הסדר הנסטינג יכול להיות פתרון זמני או פתרון לטווח ארוך יותר, ויש לו יתרונות וחסרונות. אני פוגשת הורים שמתלבטים לגבי פרידה, הורים שחושבים על פרידה זמנית, הורים שעוד לא מצאו פתרון כלכלי לשני

תהליך גירושים הוא משבר לכל אחד מבני הזוג, וכשיש ילדים הוא מורכב ודורש גם שיח ותכנון מפורט של העתיד ושל ההורות שאחרי הגירושים. כשמתגרשים עם תינוק.ת, התהליך מורכב עוד הרבה יותר. גירושים עם תינוק מצריכים התמודדות לא קלה, הן בתהליך הגירושים עצמו והן בגידול התינוק. מלבד העובדה שההורים צריכים לתכנן הרבה יותר שנים קדימה, הצרכים

הבריאות הנפשית של הילדים שלנו מתחילה בתקשורת בינינו ההורים, בין אם אנחנו נשואים ובין אם אנחנו גרושים או מתגרשים. התקשורת בין ההורים היא מנבא מס' 1 להסתגלות ולאי הסתגלות של הילדים לפרידה ולגירושים וילדים שההורים שלהם בנתק סובלים וסובלים מאוד. אבל מה עושים כשההורה השני לא משתף פעולה ואין לי עם מי לדבר? התקופה הנוכחית

 מכירים את זה, שבני הזוג שלנו (וגם אלה שלשעבר) לוחצים לנו בדיוק על הנקודות הכי רגישות? למה זה קורה? למה זה לא עובר גם אחרי שמתגרשים? למה שוב ושוב (גם אחרי הגירושים) אנחנו פוגשים בני ובנות זוג שלוחצים לנו על אותם כפתורים? הסיבה היא, פצעי הילדות שלנו, שמשפיעים על הזוגיות שלנו ועל היכולת שלנו

אמא משלבת היא אישה הנמצאת בזוגיות עם הורה לילדים מנישואים קודמים. היא מצד אחד נמצאת איתם לא מעט זמן ומנהלת את הבית שבו הילדים גרים חלק מהשבוע, ומצד שני היא לא אמא שלהם. פעם קראו לה אמא חורגת. איך מתמודדים עם התפקיד הזה? מול הילדים, מול האמא של הילדים? איך מתמודדות אימהות גרושות עם בת

זה אחד החששות של הורים שמתגרשים לפני הפרידה, זה אחד הקשיים שהורים פרודים או גרושים מתמודדים איתם. הילד לא רוצה לבוא אליך. יש מגוון סיבות מאחורי חוסר רצון של ילד לבוא לאחד ההורים. חלקן תלויות בילד, חלקן תלויות באחד ההורים וחלקן קשורות בגורמים נוספים. זו סוגיה שחשוב מאוד להתייחס אליה מוקדם ככל האפשר, להבין את הגורמים

 גירושים הם משבר להורים ולילדים, וכשהסיבה לגירושים היא יציאה מהארון של אחד ההורים, לפרידה מצטרפת מורכבות נוספת. לפרידה כזו מתלוות לעיתים קרובות תחושות של כעס, של חוסר אמון, לפעמים ממש תחושה שבגדו באמון שלי, ויחד עם זאת גם בלבול, אשמה, בושה, פחד. זה תהליך לא פשוט לשני הצדדים. אז איך מתמודד.ת בן או בת

 אנחנו נמצאים בתקופה עם הרבה אי ודאות. למעשה, כל תהליך גירושים מכיל בתוכו אי ודאות, חששות וסימני שאלה. איך הילדים יגיבו ויעברו את התהליך, איך אנחנו נעבור אותו בהיבט האישי, האם תהיה לנו זוגיות, איך נסתדר כלכלית ותפעולית ועוד הרבה שאלות שמטרידות הורים לפני גירושים ובתהליך עצמו. אז איך מתמודדים עם אי הודאות? איך

זו תקופה עם הרבה פרידות. ומעבר להתמודדויות הרבות עם הילדים בתהליך הפרידה, יש את ההתמודדות האישית. הזוגיות הסתיימה, לפעמים הבשורה הגיעה בהפתעה וללא הכנה מוקדמת, וגברים ונשים רבים מתמודדים רגשית עם סיום הזוגיות, עם האובדן, עם החששות ועוד. קצת לפני המלחמה אירחתי בפודקאסט את שירי אורלב כהן, פסיכותרפיסטית ועובדת סוציאלית, מלווה בתהליכי שינוי ומטפלת במבוגרים

ל פ נ י   ה מ ל ח מ ה הקלטנו את הפרק הזה לפני המלחמה. אבל לאור מה שקורה בהרבה בתים בחודש האחרון, ואחרי הפרק האחרון שבו דיברנו על זוגיות במלחמה ואחרי התגובות שלכם, החלטתי להעלות את הפרק הזה בעיתוי הנוכחי. בשנים האחרונות אנחנו רואים עליה בשיעור הגירושים והסטטיסטיקה מדברת על שיעורי גירושים גבוהים

שיגרה וגבולות הם הנושאים הכי מדוברים אצל הורים בכל הגילאים. כמעט תמיד יש הורה אחד שחשובים לו יותר הגבולות וחשובה לו השיגרה והורה אחד שאצלו פחות, או שאצלו יש יותר גמישות. ולא מעט קונפליקטים הוריים סובבים סביב הנושא הזה. כשהורים מתגרשים הנושא הזה עולה הרבה שוב, האם המשבר הזה הוא זמן נכון להציב להם גבולות?

המלחמה משפיעה גם על מה שקורה אצלנו בבית, על ההורות, על הזוגיות, על האווירה המשפחתית. אני רואה את זה אצל זוגות שהיו במשבר או לפני פרידה וגם אצל זוגות שבכלל לא חשבו על פרידה ונמצאים בפעם הראשונה מול דילמה כזו. השבוע הזמנתי לפודקאסט את שירי פקרמן וידצקי, מאמנת ויועצת זוגית, ודיברנו על זוגיות במלחמה. מה

דווקא בתקופה הזו של המלחמה, כשכל כך הרבה רע מסביב, הרגשתי צורך לדבר על אהבה ועל שלום. אם בהקשר של גירושים ואם בכלל. אז השבוע הזמנתי לפודקאסט את מרדכי דנוס, מגשר בשיטת אהוה, עורך דין ואבא לארבעה, ודיברנו על הטוב ועל אהוה בימי מלחמה, על איך מחברים בין עולמות שהם כל כך שונים ואיך עוברים

הרבה סוגיות מתעוררות בימים האלה של המלחמה בין הורים גרושים ומתגרשים. מה לעשות אם לאחד ההורים יש ממ"ד ולשני אין, מה עושים כשהורה אחד במילואים, מה הפתרון כשהורה לא יכול לשלם מזונות, כן לקחת את הילדים לחו"ל או לא לקחת אותם, ועוד. השבוע דיברתי על הסוגיות האלה ששמעתי מכם בשבועיים האחרונים וניסיתי לתת לכם פתרונות

 בתקופה האחרונה אנחנו עוברים חוויה טראומתית מאוד ברמה האישית והלאומית, עם הרבה סטרס וחרדות ודאגה שהילדים שלנו, החשופים לחדשות ולתמונות הקשות, יפתחו פוסט טראומה מהתקופה הזו. השבוע במסגרת "להב" פיתוח מנהלים באוניברסיטת תל אביב, שמעתי את הפודקאסט של פרופ' אורן קפלן, פסיכולוג קליני, מתמחה בחוסן והתמודדות במצבי חירום. פרופ' קפלן מטפל בקליניקה בכפר סבא,

אלה ימים של מתח, אי ודאות וחוסר שליטה, והסטרס מצטבר, אצלנו ואצל הילדים, בעוצמות שאנחנו לא מכירים. כל אחד מבטא את הסטרס בדרך אחרת אבל כולנו סופגים אותו. אז השבוע הזמנתי לפודקאסט את חני סער, פסיכותרפיסטית CBT, כדי לתת לכם כמה כלים פרקטיים להתמודדות עם סטרס בתקופה הזו. האזנה נעימה ומועילה, איילת רוזן ישראלי

אנחנו נמצאים בימים מתוחים של מלחמה קשה, עם סיפורים קשים, תמונות קשות. אתם בסטרס. הילדים בסטרס. גם כשהם מאוד צעירים הם מרגישים שמשהו קורה. השבוע קיבלתי הרבה שאלות מהורים ששואלים איך לתווך לילדים את מה שקורה מסביבנו? ואיך לעזור להם בימים האלה? אז את הפרק הזה הקדשתי לנושא התיווך לילדים ופיתוח חוסן נפשי בימים כאלה.

הימים האלה הם ימים מתוחים, חסרי ודאות, אנחנו במצב חירום אמיתי, בתחושה של הישרדות. המצב הבטחוני והזוועות שמסביב מעלים בכולנו לחץ וסף החרדה של כולנו גבוה מאוד. והסיפורים על הורים שנקרעים מהילדים שלכם ולא יודעים מה מצבם קשים מלהכיל. וגם בתקופה הזו, אני רואה הורים גרושים ומתגרשים שקשה להם מאוד, וילדים שחיים בשני בתים שחווים

תיווך נכון על ידי ההורים הוא אחד המנבאים העיקריים להסתגלות של ילדים למשברים ובפרט לגירושים. כשההורים מתגרשים יש לא מעט שינויים ואירועים משמעותיים שדורשים תיווך נכון ומתואם בין ההורים, כמו תיווך הפרידה, מעבר דירה וגם הכנה להיכרות עם בני זוג חדשים אחרי הגירושים, ועוד. אבל לפעמים מתוך הקושי, הורים לא מתווכים את הסיטואציה והילדים מסיקים

מהו מרכז קשר? מה המטרה שלו? באיזה מצבים פוגשים הורים את הילדים במרכז קשר? יש הרבה בלבול ואי הבנה סביב המושג מרכז קשר והרבה הורים חוששים ממנו. השבוע הזמנתי לפודקאסט את רננה סגמן, מדריכת הורים במרכז קשר, שהסבירה מהו מרכז קשר, מה עושים בו, איך נראים המפגשים ובאיזה מצבים כדאי להיעזר בו. האזנה נעימה ומועילה,

האם יש חיים אחרי הגירושים? שואלים אותי הורים שמגיעים לתהליך גירושים. לפעמים זה בשלב ההתלבטות האם להתגרש והאם החיים באמת יהיו אחרים, איך מסתדרים לבד עם הילדים, ואיך עוברים את סופי השבוע ואת החגים בלעדיהם, האם אפשר למצוא זוגיות טובה אחרי הגירושים? ובכלל, האם יש אנשים שמתגרשים ובאמת חיים טוב? אז הראשונה שחשבתי עליה כשנשאלתי

ביום יום שלי עם הורים אני פוגשת המון התנהגויות שמקשות על הילדים להתמודד עם החיים בשני בתים וגם כאלה שפוגעות בהם. ומצד שני, אני רואה המון דברים שמחזקים ומרגשים ומעצימים את הילדים ועליהם אני רוצה לדבר היום. כדי שתהיה לכם שנה טובה באמת, כדי שלילדים שלכם תהיה שנה טובה באמת, עם תחושה של ביטחון, עם

המתבגרים מתמודדים עם הרבה נושאים ואתגרים שאופייניים לגיל ההתבגרות, וכשההורים גם נפרדים באותה תקופה, הם מתמודדים עם עומס רגשי מאוד גדול. מה עובר על המתבגרים כשההורים מתגרשים וכשהחיים שלהם מתנהלים בשני בתים? למה חשוב לשים לב? ומה הם מבקשים מאיתנו? השבוע בפודקאסט אירחתי את שירי אורלב כהן, פסיכותרפיסטית ועובדת סוציאלית, מלווה בתהליכי שינוי ומטפלת בנשים

האם יש קשר בין זמני השהות לבין תשלום מזונות? איך מסתדרים כלכלית למרות הצורך לצאת מוקדם לילדים וגם לשלם מזונות? איזה זכויות כלכליות והנחות יש לגברים שמתגרשים? השבוע אירחתי שוב את איה תמרי, יועצת לכלכלת המשפחה, כדי לענות על שאלות שקיבלנו מגברים בתהליכי גירושים, ודיברנו על הצד הכלכלי של הגירושים מנקודת מבטם של הגברים, איך

אתם מכירים את הרגע הזה, שבו המורה שולחת ווטסאפ בשמונה בערב "נא לשלוח את הילדים מחר עם חולצה לבנה"? אז כשההורים חיים בבית אחד זה לפעמים קצת ברגע האחרון, אבל כשהילד חי בשני בתים.. זה מתסכל ממש. כי לא תמיד החולצה נמצאת בבית שבו הילד נמצא, ולא תמיד ההורים גרים קרוב, ולא תמיד הם בתקשורת

כשקראתי את הספר "ארבע ההסכמות" של דון מיגל רואיס, ראיתי קשר מאוד ברור לתהליכי גירושים בכלל, וגירושים בקונפליקט בכלל, ובכלל, לכל מערכות היחסים בחיים שלנו. כל הבסיס להתנהגות ולמערכות היחסים שלנו עם עצמנו ועם הסביבה, מקורם ב"הסכמות" שאנחנו עושים. הדרך שבה אנחנו מרגישים וחושבים מקורה באותן הסכמות. כדי לשפר את חיינו כדאי להבין את ארבע

האם עדיף להתגרש כשהם קטנים או כשהם מתבגרים? זו אחת השאלות הכי נפוצות של הורים שחושבים על גירושים. באיזה גיל הם ייפגעו פחות מהגירושים? ואלה שאלות מצוינות וחשובות! השבוע בפודקאסט דיברתי על הנושא החשוב הזה בתקווה לעשות לכם קצת סדר בנושא. האזנה נעימה ומועילה, איילת רוזן ישראלי

כשאנשים מתגרשים, יש להם לפעמים חלום ותקווה להכיר כבר את האחד או את האחת ולהיות בזוגיות מדהימה שיהיה בה את כל מה שתמיד רצו ולא היה בזוגיות הקודמת. האם הזוגיות החדשה באמת תהיה אחרת הפעם ותשכיח את כל מה שלא היה טוב בזוגיות הקודמת? למה חשוב להיפרד קודם רגשית ורק אז להיכנס לזוגיות חדשה? ואיך

כמה פעמים קרה לכם שאתם עושים ומתאמצים למען השני, אבל הוא או היא לא מעריכים את מה שאתם עושים? כמה פעמים שמעתם תלונות מבן או בת הזוג או מהילדים, בעוד אתם מרגישים שאתם נותנים את הכל למען הקשר ביניכם? הבנת שפות האהבה השונות תעזור לכם להבין למה זה קורה. זה אחד הכלים המשמעותיים לשיפור מערכות

היא פגשה עוד ועוד זוגות שהגיעו לגירושים והיה להם מכנה משותף אחד – אחד מהם או שניהם היו בגיל המעבר, אז היא החליטה לבדוק האם יש קשר בין גיל המעבר לבין גירושים ומצאה לא מעט מחקרים על הנושא. עו"ד ליאת זך, בעלים ומייסדת של חברת עו"ד ליאת זך, היא עורכת דין מהטובות בתחום אבל בנשמה

הסכם הגירושים הוא המסגרת של ההורות שלכם ושל החיים שלכם אחרי הפרידה וזו הסיבה שכל כך חשוב לעבור תהליך נכון עד לחתימת ההסכם, ולא לדלג על שלבים חשובים בדרך. הסכם הגירושים הוא שלב חשוב מאוד בתהליך הגירושים ואחד הדברים שהרבה זוגות מפספסים, מתוך רצון לסיים מהר ולהיפרד או כדי לחסוך בעלויות. לאחר אישור ההסכם בבית

תהליך גירושים הוא תהליך מאוד מטלטל בחיים של מי שעובר אותו ואחד הדברים שעושה הבדל מאוד גדול בתהליכי גירושים ובחיים של מי שעובר אותם הוא תמיכה רגשית מקצועית. אנחנו רואים גם, שאנשים שמגיעים לתהליכי גירושים אחרי או במקביל לליווי רגשי עוברים תהליך טוב יותר וקצר יותר ומגיעים לתוצאות טובות יותר, כולל מערכת יחסים טובה עם

גירושים בקונפליקט גבוה הם הצד הקשה של הגירושים. גירושים בקונפליקט גבוה גורמים לילדים לנזק מתמשך ולפעמים גם בלתי הפיך. השבוע אירחתי בפודקאסט את אסתי להב, עובדת סוציאלית, מתאמת הורית, מלווה אנשים בתהליכי פרידה וגירושים, לשיחה על גירושים בקונפליקט גבוה ולמה לצפות כשלא מצליחים להתגרש בגישור ומגיעים למצבי קונפליקט. דיברנו על השלבים בתהליך גירושים כזה, מתי

להיות במצב של קונפליקט ולגדל ילדים משותפים זה אחד הדברים הכי מתסכלים וקשים שיש. ההורה השני לא מעוניין בשיתוף פעולה ובתקשורת ואתם מיואשים. מה בכל זאת אפשר לעשות במצב הזה כדי לעשות שינוי ולעזור לכם ולילדים שלכם? בפרק השבוע דיברתי על תקשורת הורית במצבי קונפליקט ונתתי כמה נושאים למחשבה שאולי יגרמו לכם לחשוב אחרת, ובעיקר

אחרי שהקלטנו את הפרק הקודם המשותף שלנו בפודקאסט קיבלנו שאלות מאנשים ששמעו אותו ושאלו – אבל מה קורה כשאחד מבני הזוג רוצה גישור אבל השני לא משתף פעולה? וזו שאלה מאוד חשובה והיה חשוב לנו לענות עליה. כששני בני הזוג רוצים להתגרש בטוב, הדרך קלה וברורה. אבל מה קורה כשאחד רוצה להתגרש בטוב ובגישור והשני

 גירושים הם משבר בכלל, וכשיש לכם ילד עם צרכים מיוחדים בבית נוספת מורכבות נוספת שצריך להתמודד איתה. אז איך צולחים את התהליך עם ילד עם צרכים מיוחדים, איך עושים את המעבר לשני בתים, מה נכון לעשות ומה לא, ומהם הדברים הכי משמעותיים כשמתגרשים עם ילד עם צרכים מיוחדים? השבוע אירחתי בפודקאסט את שירי פקרמן

  גם בגירושים עוברים בני הזוג תהליך רגשי של אובדן ואבל שיש לו שלבים מוגדרים. הבנת שלבי האבל בתהליך הפרידה תעזור לכם להבין את התהליך שאתם עוברים ולהבין את התגובות של הילדים לפרידה ואת שלב ההסתגלות שבו הם נמצאים. הרבה פעמים שואלים אותי, איך להתגבר על הפרידה ולהמשיך הלאה באמת? והיכולת לעשות את זה מותנית

יש הרבה בלבול לגבי גישור בגירושים, מהו גישור? למי גישור מתאים ולמי לא? איך נראה תהליך גישור? מהם ההבדלים בין גישור לבין פגישות יישוב סכסוך? השבוע בפודקאסט אירחתי את המגשר נדב נישרי לשיחה על גישור ועל ההבדלים בינו לבין דרכים אחרות להתגרש. ובכלל על מה לעשות ומה לא לעשות כשמחליטים להתגרש. האזנה נעימה ומועילה, איילת רוזן

"אנחנו הולכים להרוס להם את החיים". זה אחד המשפטים שאני שומעת מהורים שמגיעים אלי לפני תהליך הגירושים. רגשות האשמה, החששות לילדים, התחושה שאולי עדיף להישאר יחד בכל זאת, בשביל הילדים, מאפיינים כמעט כל הורה שמגיע לתהליך גירושים. אז הפעם החלטנו להסתכל מזווית קצת אחרת.. מהעיניים של הילדים. איך זה נראה מהעיניים של ילדה להורים גרושים,

אחד החששות הכי גדולים בגירושים הוא הנושא הכלכלי, וזה לגמרי מובן והגיוני. אבל.. גירושים יכולים להיות דווקא הזדמנות אם נחשוב ונתכונן. אז מה אומרים לילדים כשאי אפשר לקנות להם הכל, בלי להרגיש רגשות אשמה? איך להגיע למצב שאפשר לנסוע לחופשות וטיולים גם כשאנחנו מתגרשים? ואיך הופכים את הגירושים שלכם להזדמנות כלכלית? השבוע אירחתי בפודקאסט את

האם לשלוח את הילדים לטיפול רגשי כשאנחנו מתגרשים? זו אחת השאלות הראשונות שהורים שואלים בתהליך הגירושים. האם לשלוח אותם לטיפול רגשי? לאיזה טיפול? ומה בכלל עושים בטיפול רגשי? ויש הרבה בלבול ואי הסכמות סביב הנושא החשוב הזה. גירושים הם משבר ויש להם השפעה רגשית על הילדים שלנו. ותהליך גירושים הוא תקופה עם הרבה רגשות אשמה

להתגרש נכון זה לא עניין של מזל. וזו טעות מאוד גדולה לחשוב כך, כי אותם אנשים פשוט משאירים את החיים שלהם ליד המזל ומוותרים מראש על האפשרות להתגרש נכון, בטוב, ולשמור על הילדים שלהם. לא צריך לדעת ממי להתגרש. צריך לדעת איך להתגרש. וכדי להתגרש נכון צריך לדעת איך עושים את זה, מהם המרכיבים של

השאלה איך בוחרים מגשר היא אחת השאלות החשובות ביותר בתהליך הגירושים שלכם. כדי שהתהליך יעבוד ויצליח, חשוב שתקחו בחשבון כמה נושאים שישפיעו על מהלך הגישור. אז בפרק השבוע עשיתי קצת סדר בנושא. האזנה נעימה ומועילה, איילת רוזן ישראלי

זו אחת ההחלטות הכי קשות בחיים של מי שצריך לקבל אותה. זו החלטה שאפשר לקבל אותה ברגע. השאלה היא, מה עשינו לפני כן כדי לקבל החלטה נכונה ושלמה? אז מה חשוב לדעת לפני שמחליטים לסיים את הזוגיות ולהתגרש? איך בכלל ניגשים להחלטה כזו דרמטית בחיים שלנו? מהם הדברים שצריך לקחת בחשבון לפני שמחליטים להתגרש כדי

 אחרי החגים יש הרבה יותר גירושים ובתקופת החגים יש פוטנציאל גדול הרבה יותר למריבות גם בין הורים גרושים ומתגרשים. אחרי שבועיים שבהם פגשתי הרבה הורים במאבקים סביב נושא החגים, הקלטתי פרק ספונטני לפני ערב החג כדי לעזור למי שנמצא במצב דומה. איך מונעים את כל הבלגאן הזה לפני החגים? איך מחליטים כשאתם לא מסכימים?

הנושא הכלכלי מטריד כמעט את כל הזוגות שעומדים לפני גירושים, והרבה זוגות נשארים בנישואים לא טובים ולא מתגרשים בגלל החשש הכלכלי. השבוע בפודקאסט אירחתי את איה תמרי, יועצת לכלכלת המשפחה, לשיחה מרתקת על איך להתכונן כלכלית לגירושים? מה חשוב לדעת ולבדוק לפני שמתחילים? איזה הטבות כלכליות אפשר לקבל כשמתגרשים? איך מגיעים ליציבות כלכלית בתקופה כל

המשפחה המורחבת יכולה לשמש גורם מסייע לזוגות בתהליכי פרידה ולילדים שלהם. ובהרבה תהליכים היא משמשת גורם מחבר ומאזן. ומצד שני, לפעמים דווקא במשפחה המורחבת לא נעזרים בתהליכי פרידה. אז למה כל כך חשוב לקיים שיחה עם המשפחה המורחבת לפני שאתם מתגרשים, עוד לפני השיחה עם הילדים? מה חשוב שיהיה בשיחה הזו, ואיך אתם , בני

החגים מתקרבים ועד עכשיו הייתם חוגגים יחד את פסח ואת ראש השנה ואת ימי ההולדת שלהם ומדי פעם הייתם יוצאים יחד לאכול גלידה או לארוחה, ועכשיו כשיש זוגיות חדשה התמונה קצת משתנה. האם זה נכון עדיין לחגוג את החגים ביחד? מה עושים כשזה לא נוח לבני הזוג החדשים? או שהם מתנגדים? מה טובת הילדים? איך

מריבות בין ההורים משפיעות על הילדים, ולא משנה בני כמה הם. אצל חלקם נראה את ההשפעה מיידית, ואצל חלקם לא. הפרק הזה הוא פרק משמעותי מאוד עבורי ועבור הילדים באשר הם. בפרק הזה אני רוצה להשמיע את הקול של הילדים שההורים שלהם רבים, בין אם הם גרושים או מתגרשים ובין אם הם נשואים. הילדים לא

אני יודעת שיש הרבה הורים גרושים ומתגרשים שנמצאים בתקופה מבלבלת לפני החגים המתקרבים. מה עושים בחג? איך מחלקים את החגים כשאנחנו נפרדים? אז הקלטתי לכם פודקאסט קצרצר שיתן לכם מוטיבציה להתחיל לחשוב על הנושא ולעשות בו סדר, עם כמה נושאים שחשוב לדעת כשעומדים בפני חלוקת החגים כשאתם הורים גרושים ומתגרשים. אז השבוע כולנו קובעים זמני

כל כך הרבה פעמים שמעתי השבוע את השאלה הזו ואת ההתלבטויות ואת הרצון להיות שלם/שלמה עם ההחלטה- האם להתגרש? איך מקבלים החלטה שלמה? אז הקלטתי לכם פרק בפודקאסט על הנושא. ודיברתי על הדברים שצריך לשקול ולחשוב עליהם לפני שמחליטים, ודיברתי על הדרך שבה מחליטים ומתווכים לבן או בת הזוג על הרצון שלך להתגרש. ואני יודעת שזה

לפני כחודשיים עלה הפרק הראשון בפודקאסט שלי ובו דיברתי על משפחה ועל הצורך לתת לילדים תחושה של משפחה גם כשההורים מתגרשים. אחת השאלות ששאלו אותי הורים ששמעו את הפרק הראשון בפודקאסט שלי שדיבר על משפחה היא, עד כמה נכון לשחק אותה משפחה ולעשות דברים ביחד כשאין בינינו תקשורת נורמלית? האם בכל מצב לעשות פעילויות משותפות

תיאום הורי להורים גרושים ומתגרשים – מה זה אומר? איך מגיעים לתיאום הורי? האם הוא מתאים לכולם? האם הוא תמיד עובד? ואיך לדעת אם הוא מתאים לכם? השבוע בפרק דיברתי על תיאום הורי ועניתי על השאלות ששואלים אותי הורים גרושים ומתגרשים. האזנה נעימה ומועילה, איילת

אחת השאלות ששואלים אותי הורים גרושים ומתגרשים שהתקשורת ביניהם לא טובה היא, איך אפשר לבנות תקשורת הורית כשאין שיתוף פעולה מהצד השני? עשינו כבר הכל, אני עושה את כל המאמצים כדי שתהיה לנו תקשורת נורמלית, אבל אצלנו זה פשוט לא עובד. האם יש מה לעשות? אז השבוע פרק מיוחד בפודקאסט  לכל מי שהתקשורת עם הגרוש.ה

זו אחת הדילמות הכי גדולות אצל הורים שמתגרשים ויש להם ילדים. קביעת זמני שהות. מה הכי נכון לילדים? האם לשאול אותם מה הם היו רוצים? מאיזה גיל? למה בעצם לקבוע להם את זמני השהות? ומה עושים כשאופי החיים והעיסוקים שלנו לא מאפשרים לקבוע זמני שהות קבועים מראש? אני פוגשת את השאלות האלה מדי יום אז

אז זה טוב ויפה שאני רוצה להתגרש יפה ובטוב, אבל מה לעשות כשבן או בת הזוג לא משתפים פעולה ופותחים במלחמה? האם זה מחייב להתגרש בתהליך משפטי לוחמני? האם יש סיכוי לתהליך אחר במצב כזה? ומה קורה כשאתם כבר בהליך משפטי? האם עדיין אפשר לעשות משהו ולשמור על הילדים שלכם? בפרק הנוכחי דיברתי על האני

תקופת הגירושים היא תקופה מאוד מבולבלת ומבלבלת שיש בה המון אי ודאות ושאלות. אבל אפשר לעבור את תהליך הגירושים עם תחושת ביטחון לאורך כל התהליך ולשמור על הילדים שלכם. אבל כדי לעשות את זה צריך להכיר את המרכיבים ההכרחיים של תהליך גירושים נכון ואת השלבים שהכרחי שתעברו בדרך, בלי לדלג על אף שלב, ואת הטעויות

 מחקרים על ילדים להורים גרושים לאורך שנים מראים שהגירושים לא חייבים להפוך לטראומה בחיים של ילדים להורים גרושים. זה לא עצם הגירושים שגורמים לפגיעה ולטראומות שאנחנו שומעים עליהם אצל ילדים בגירושים, אלא הדרך שבה נעשו הגירושים והחיים שאחרי. בפרק השני בפודקאסט דיברתי על המנבאים להסתגלות טובה של ילדים לגירושים ועל הגורמים לטראומות שמלוות ילדים

יום המשפחה מתקרב והכי לא מובן מאליו לדבר על משפחה כשאנחנו מתגרשים, כשהמחשבה הראשונית אצל רוב האנשים היא, שהמשפחה מתפרקת. אז בפרק הראשון של הפודקאסט אני רוצה לדבר על המושג הזה – משפחה, דווקא כשאתם מתגרשים או גרושים. האם אפשר להרגיש משפחה כשמתגרשים? מה הילדים שלנו חושבים על מושג המשפחה? איך עוזרים להם להרגיש משפחה?