הורים גרושים, הילד שלכם לא צריך להיות עצוב בפורים

בהסכם הגירושים כתוב שהשנה בפורים הילדים אצלך. ופורים מתקרב.
ותמיד בפורים היה את הבוקר הזה ששניכם הייתם מלבישים את הילדים ומצלמים אותם
ואז כל אחד היה לוקח ילד אחד לבית הספר.
ומצלמים אותם עם החברים בכיתה ושולחים אחד לשני.
והם כל כך אהבו את זה.
וגם אתם.
ומה יהיה השנה?
את לבד איתם. והם לא יראו את אבא.

לפני שנה מישהי סיפרה בקבוצת הפייסבוק שלי שהאבא ביקש לראות את הילד בבוקר
אבל היא.. לא מוכנה שהוא יבוא.
והיתה אמא שסיפרה שהאבא ביקש ממנה לעזור לו עם התחפושת בבוקר
אבל היא.. לא מוכנה לעזור לו עם התחפושת כשהילד אצלו.
ושמעתי את הכאב שלהם.
ובעיקר.. את הכאב של הילד שלהם.

ואני שואלת אתכם, למה לא?
למה שלא תהיו שותפים שניכם, בדיוק כמו שהילד שלכם היה רוצה?

אז נכון שיש הסכם. ונכון שיש הפרדה.
אבל יש חגים ואירועים שמשמעותיים לילדים שלכם וגם לכם.
ואם עוד לא חתמתם על הסכם, דאגו להכניס את החג הזה לתוך ההסכם כפי שמתאים לכם.

אז מה דעתכם להתגמש ולאפשר?
הוא אבא שלהם.
אם הוא היה רוצה להיות שם, תני לו להיות שם. תציעי לו להיות שם.
ואם הוא מבקש עזרה כדי שתהיה להם תחפושת מושלמת, תעזרי לו. תעזרי לילדים.
אני מבטיחה לך שזה מה שהם הכי היו רוצים.
אני יודעת שגם בשנה הבאה כשהם יהיו איתו, את תרצי להיות שם. בשבילם. בשבילך.

אבל שניה לפני.. יש גם תנאי.
והתנאי הוא, שאתם מסוגלים לקחת אחריות הורית ובאמת להיות שם בשבילו.
בלי מלחמות או מילים שנזרקות לאוויר החדר או מתח בלתי נסבל.
כי במקרים האלה הוא יעדיף שלא תהיו שם ביחד.
במקרים האלה, לצערי ילדים להורים גרושים לפעמים מעדיפים גם לא להתחפש בכלל
והם מספרים על רגעים לא פשוטים.
לפני שנה שמעתי "אם הם רבים בגלל התחפושת שלי אני מעדיף כבר לא להתחפש".
"פורים אמור להיות שמח. בשבילי הוא לא".
אלה מצבים בלתי נסבלים עבורם.

אחד הדברים הכי חשובים אחרי גירושים זה להתגמש ולאפשר.
ויש לזה שני צדדים. לא "אבל הוא" ולא "אבל היא".
לא מסוגלים? תפתרו את זה ביניכם או בתיאום הורי.
הילד שלכם לא צריך להיות עצוב בפורים.

אז הורים יקרים,
בואו נעזור לילדים של כולנו להיות שמחים בפורים השנה.
בואו נדאג לכך שכמה שיותר ילדים יראו את שני ההורים שלהם בפורים.
כי אלה זכרונות הילדות שלהם.

שיהיה לכם חג פורים שמח!

2 מחשבות על “הורים גרושים, הילד שלכם לא צריך להיות עצוב בפורים”

  1. כל כך מסכימה איתך ! שומעת גם אני על מקרים כאלו ופשוט כואב הלב לקלוט שחג שהינו ה-חג עבור ילדים הופך עבור חלקם לחג עצוב עד שמעדיפים לא להתחפש.
    זו לא חוכמה להגיד "הילדים זה הדבר הכי חשוב לי בעולם, אני אעשה הכל למענם" ואז לתת לילד לחוות את הצער והעצב הזה, וכל זה בשם מה?… שנים קדימה לילדים תישאר צלקת בלב והם לא ישכחו להורים את זה…. ושנים קדימה גם הנורים יסתכחו אחורה עם פרספקטיבה שלעיתים מקבלים רק ממרחק הזמן, ויצטערו על ההתנהלות שלהם בסיטואציה, אבל אי אפשר יהיה להשיב אחורנית את הזמן ואת השריטה שנשארה בלב של הילד….

    הגב
    • תודה רבה עידית! בדיוק לפני שנה שמעתי ממך שאת מוסיפה את פורים כסעיף בהסכמי הגירושים ועוד אירועים נוספים שאנשים בדרך כלל לא חושבים עליהם וזה לא מובן מאליו ומבורך!

      הגב

כתוב/כתבי תגובה