איך עוברים את החגים כשאתם הורים גרושים או בדרך לשם?

אחת ההתמודדויות הכי קשות בתהליך גירושים וגם אחרי, היא החגים.
איך יוצרים ומרגישים אווירת חג? איך לא מרגישים כל כך לבד כשכולם מבלים עם המשפחה בערב החג ולמחרת? האם זה אפשרי בכלל? איך מחלקים את החגים ואת החופש? ואיך הכי נכון לנהוג לטובת הילדים?
אז היום אני רוצה לעשות לכם קצת סדר בנושא.

חשוב שתהיה התייחסות להסדרי השהיה של הילדים בחגים בהסכם הגירושים
לצערי אלה אחד הסעיפים שנשכחים בהסכמי גירושים, ואחד הסעיפים שחשוב להתעכב עליהם ולוודא שהם ברורים לפני שחותמים על הסכם, כדי למנוע אי הבנות וויכוחים לפני כל חג.
אז אם עדיין לא חתמתם על הסכם חשוב שתתעכבו על הסעיף הזה, גם אם אתם כבר ממש רוצים לסיים את ההסכם ולחתום.
עדיין אין לכם הסכם? כדאי לקבוע הסדרי שהיה זמניים גם לתקופת החגים.
ואם כבר חתמתם על הסכם ולא התייחסתם לחגים, שבו יחד עכשיו והחליטו על חלוקה שתהיה הגיונית לכולם.

חוגגים ביחד או לחוד?
לא מעט הורים גרושים חוגגים ביחד את ערבי החג או את חלקם. זו החלטה שמשדרת לילדים שאתם עדיין משפחה אחת, גם אם התגרשתם, והיא מבורכת.
וכאן מגיע הקאץ'. הילד שלכם הכי היה רוצה את ההורים שלו ביחד בערב החג, אבל לא בכל מצב!
אם יש ביניכם קונפליקט, אם אתם מוציאים את הכעסים שלכם זה על זו ליד הילדים, אם אתם מערבים אותם בקונפליקט, אם לא נעים לכם להיות יחד באותו חדר או מסביב לאותו שולחן, גם לילד שלכם עדיף שלא תהיו שם יחד.
קודם תטפלו בקונפליקט שביניכם ותשנו את התקשורת שלכם, ורק אז שבו יחד עם הילדים שלכם בשולחן החג. זו גם טובתו.
ולא לכולם הדרך הזו מתאימה, ובפרט כשיש משקעים בין ההורים, אבל אני יכולה לספר לכם שפגשתי לא מעט הורים גרושים שנוהגים כבר הרבה שנים לחגוג יחד, גם כשלכל אחד מהם יש זוגיות שניה, וזו החלטה נפלאה לילדים ולמעשה לכולם. מצד שני, יש ילדים שהדרך הזו מבלבלת אותם. בעיקר כשלא מדובר על כל החגים ובפרט אצל הילדים הצעירים יותר. אז לפני שאתם מקבלים החלטה חשוב לשקול את כל הפרמטרים האלה.

חג אחד אצלך, חג אחד אצלו
החלוקה השכיחה היא חלוקת החגים לסירוגין בין ההורים, ערב חג/חג אחד אצל האמא והחג הבא אצל האבא. כך למשל, בשנה אחת הילדים יהיו אצל אחד ההורים בערב ראש השנה ומחצית ראשונה של החופשה, ערב סוכות ומחצית ראשונה של חופשת סוכות, מחצית ראשונה של חופשת חנוכה, מחצית שניה של חופשת פסח כולל חג שני ול"ג בעומר, ואצל ההורה השני בערבי החג והחגים האחרים.

ורגע לפני שאתם מחלקים, ההמלצה שלי היא לחשוב על ההרגלים שהיו לכם עד כה.
איפה חגגתם כל שנה? אצל מי במשפחה חוגגים כל חג? מה הילדים אוהבים? מה יהיה להם טוב?
למשל: אם בסוכות בונים סוכה אצל אבא או אצל המשפחה של אבא, אפשר לקבוע שערב סוכות יהיה באופן קבוע אצל אבא ובערב שמחת תורה אצל אמא. ואם באופן קבוע נפגשים כל המשפחה של אמא ביום העצמאות, אפשר לקבוע שבימי העצמאות הילדים יהיו אצל אמא.

כל החגים אצל הורה אחד
נסו להימנע ממצב שהילד נמצא כל החגים אצל הורה אחד. החלוקה הזו יוצרת תחושה לא נעימה אצל ההורה שאצלו לא חוגגים, ומצד שני עומס אצל ההורה השני.

להיות בלי הילדים בחגים
ויש גם את ההורה שנשאר בחג בלי הילדים. בהתחלה זו חוויה לא פשוטה, יש תחושה של בדידות ושל עצב ואני פוגשת אותה הרבה אצל הורים בתהליך גירושים ובעיקר בשנים הראשונות. אז על אפשרות אחת כבר דיברנו, לחגוג את החגים יחד שניכם עם הילדים. ויש עוד אפשרויות, לחגוג עם המשפחה שלך, לחגוג עם חברים או חברות שגם הם במצב דומה, או עם חברים טובים (לאו דווקא גרושים), כל מה שיפחית את תחושת הבדידות ויתן לך תחושה של חג.
אבל השתדלו לא להיות לבד בערבי החג.
ואם אתם עם הילדים בחג השנה, תחשבו גם על ההורה השני שנמצא לבד בערב החג.

איך מתמודדים עם חג כל כך משפחתי כשאתם לבד?
זה בדיוק הזמן להתחיל לחגוג עם המשפחה, במידה ולא הייתם רגילים לכך עד היום. גם אם זה אומר להזמין אליכם הביתה ולבשל או להזמין או כל או לבקש מכל אחד להביא משהו. או לחגוג עם חברים טובים.
אצלנו בבית, משהו באווירה של חנוכה מסמל בית חם. אולי זה החורף, כשקר בחוץ וחם בפנים. כשהיינו נשואים, אמיר תמיד אהב את החג הזה ואת הערב הזה שכולם באים אלינו. זה היה הערב שלו. הוא היה עוזר לי לסדר את השולחן, לקשט עם סביבונים ומטבעות שוקולד. מגיל שנתיים. בדרך כלל גם ירד גשם בחוץ וזה עוד יותר חיזק את התחושה החמימה בבית.
גם כשהתגרשנו הוא לא ויתר על הערב הזה. "אמא, אני כל כך מחכה לערב הזה כל שנה, הוא אמר לי".
ודי בזכותו המשכתי את המסורת וכל שנה כולם אצלנו.
להגיד לכם שלא היה לי מוזר בהתחלה להזמין את כל המשפחה אלינו בחג? היה מוזר ואפילו קשה.
אבל אחרי הפעם הראשונה הרגשתי בדיוק את זה. את התחושה הזו של הבית החם והנעים. אצלי בבית.
וזה בדיוק מה שרציתי שנרגיש כולנו. גם אחרי הגירושים.
כי אנחנו יכולים וצריכים ליצור את החום ואת התחושה המשפחתית הזו בעצמנו. הם לא תלויים באף אחד אחר שיהיה או לא יהיה איתנו. הם לא תלויים בבית, האם הוא מוכר או חדש. גם אם נשארתם בבית ויש שם את כל הזכרונות, גם אם עברתם דירה ועוד לא מרגישים בבית, זה אחד הדברים שהכי גורמים להרגיש בית.

איך מחלקים ביניכם את ימי החופש של הילדים?
לוקחים את ה"עוגנים", את האירועים שקבעתם לימי החופש (הדלקת נרות אצל סבא וסבתא, הדלקת נרות אצלנו, אצל חברים שהזמינו, חוגים שמתקיימים בחופש, פסטיגל , מפגשים של הילדים עם חברים וכו') ורושמים אותם ביומן.
בודקים מי עובד מתי וכמה שעות ומי יכול להיות בשעות הבוקר. כדי לא לשגע את הילדים עדיף לקבוע "בלוקים" של יומיים שלושה ברצף ולא כל יום אצל הורה אחר (אלא אם כן הילדים קטנים והרצף קשה להם).
וזוכרים שכדאי להתחשב גם בצד השני ובאירועים שלו כי בפעם הבאה אתם תצטרכו את ההתחשבות שלו.
תזכרו שהילדים נהנים מכל האירועים האלה אז אל תתחשבנו מי ילך איתם והאם לתת לו לקחת אותם לאירוע של המשפחה שלו. ומי הולך לפסטיגל? מי שרוצה! אל תחפשו עוד סיבה למריבות. בבקשה אל תתחשבנו על יום ושעה. תזכרו, זו טובת הילדים שלכם.

גמישות היא כל הסיפור
גמישות היא כל הסיפור כאן. והכי חשוב להסתכל על התמונה הכוללת ועל הילדים שלכם כשאתם מקבלים החלטה לגבי החגים. בסופו של דבר המטרה היא לאפשר להם וגם לכם להרגיש אווירת חג גם כשאתם גרושים.

כתוב/כתבי תגובה