הסליחה היא בשבילך

"איך את מסוגלת לסלוח לו?"
"אני לא אסלח לה לעולם על מה שהיא עשתה".

כשאנחנו נפגעים ממישהו שחשוב לנו, הלב נסגר.
כעס.
עצב.
לא סולחים.
זוכרים כל מילה.
כל פגיעה.
כל הזמן משחזרים את מה שהיה.
את מה שהוא עשה.
ועם הזמן, הפגיעה רק גדלה.
איך זה יכול להיות? הרי אומרים שהזמן מרפא.
כי כשאני כועסת ולא סולחת, אני נאחזת בפגיעה.
אני משחזרת אותה.
אני שומרת אותה סגורה בתוך קופסה אצלי בלב.
אני לא באמת משחררת אותה.

לא קל לסלוח כשנפגעים.
לא קל להבין את האדם שעשה את המעשה שפגע בנו.
אבל סליחה היא יכולת נרכשת, אפשר (ומומלץ) ללמוד אותה.
אבל כשמתחילים להבין שהמעשה לא קשור רק בנו אלא ב90% בו, זה קצת מקל את הכאב.
כשמתחילים להבין שהוא פגע כי זה הכי טוב שהוא יכול היה לעשות באותו רגע, זה קצת מקל את הכאב.
כשמתחילים להבין שהמעשה הזה בא ללמד אותנו איך להתנהל אחרת במערכות יחסים, ואולי נרוויח ממנו הרבה בקשר הבא, זה קצת מקל את הכאב.

הסליחה הזו היא לא בשבילו. היא בשבילך.
כדי לשחרר אותך.
כדי לאפשר לך להמשיך הלאה.
סליחה היא לא הצדקת המעשה.
סליחה היא שחרור.

אם אתם סולחים אתם לא נותנים פרס למי שפגע בכם.
היא לא משחררת אותו מאחריות.
היא משחררת אתכם.
הוא אפילו לא צריך לדעת שסלחתם לו.

כשאתם לא סולחים, אתם סובלים.
כשלא סולחים, הילדים סובלים.
כשלא סולחים, הכעס מחלחל פנימה ונשאר שם, והולך וגדל.
בסופו של דבר, הנפש שלכם סובלת.
ואז, זה מגיע גם לגוף.

לסלוח, לא קורה ביום אחד.
לפעמים זה תהליך ארוך.
אבל הוא שווה את זה.
ורק אז אפשר לפתוח את הלב באמת.

אז… למי אתם סולחים היום? ולמי עדיין קשה לכם לסלוח?

להתייעצות טלפונית ראשונית ללא התחייבות מלאו פרטיכם בטופס ואחזור אליכם בהקדם.

כתיבת תגובה