הסופשבוע הראשון שהם ישנו אצלו

הסופשבוע הראשון שהם ישנו אצלו.
הלילה הראשון שלי לבד מזה הרבה שנים.
התכוננתי לסופשבוע הזה.
פחדתי ממנו.
הייתי בטוחה שהם לא ישרדו אותו.
שאני לא אשרוד אותו.
היה ברור לי שהם יתקשרו וירצו לבוא אלי.
ואני גם נשארתי בבית, הוא יצא לבית חדש.
אז זה גם לא הבית שהם מכירים.
לא קבעתי שום תוכנית. הייתי בבית מוכנה לקריאה: בואי תקחי אותנו.
שישי בצהרים.
שישי בערב.
שבת בבוקר.
כלום.

תוהה לעצמי, הם מפחדים להתקשר?
הוא מפחד להתקשר?
מה, הם מסתדרים בלעדיי?
הם לא מתגעגעים?
מצד אחד, קשה לדעת שמסתדרים בלעדיי. אני?  זו שהיתה איתם 24/7? ככה בקלות?
מצד שני, משמח, מעודד לדעת. הם מסתדרים. טוב להם.
דילמה.
קונפליקט.
מטוטלת.

טוב, אני כבר לא יכולה יותר.
מסמסת לו כדי לשאול איך הם.
ומקבלת בחזרה תמונות של ילדים שמחים בגן השעשועים ליד הבית.
האמת, שהם הפתיעו גם אותו.

ואז הבנתי, שאני צריכה ללמוד לשחרר.
ולסמוך עליהם.
ועל אבא שלהם.

מאז למדתי עוד הרבה דברים על עצמי.
אבל אין ספק שזו היתה הפעם הראשונה שהבנתי
שאני חייבת ללמוד לשחרר. ולסמוך.

בתוכנית הליווילהתגרש עם ילדים אני רוצה להראות לך איך עושים את זה.
איך מתמודדים מצד אחד עם הפחדים הכל כך גדולים שלך,
ומצד שני סומכים עליהם ומחזקים אותם בתהליך
ועושים את מה שנכון וטוב גם בשבילם.

התוכנית תיפתח ב-1.12.20 והיא כוללת ליווי פרטני שלי למשך 3 חודשים.
מספר המקומות מוגבל
לפרטים ולהרשמה לוחצים על הקישור.

כתוב/כתבי תגובה