אמא ואבא, אולי השנה נצטלם ביחד ליום המשפחה?

למה רק לי אין תמונה עם אמא ואבא ביחד?
אז מה אם הם התגרשו?
כשהם סיפרו לי שהם מתגרשים הם אמרו שהם לא מתגרשים ממני, רק אחד מהשניה.
הם גם אמרו שלמרות הכל נישאר משפחה בשני בתים.
אז למה רק לי בכיתה יש תמונה נפרדת עם אמא ותמונה נפרדת עם אבא?
בום לבטן.

מה שיפה אצל ילדים, זה שהם אומרים הכל.
כולל להראות לנו כשיש פער בין מה שאנחנו אומרים למה שאנחנו עושים.
אנחנו צריכים רק ללמוד מהם.

וילדים צריכים להרגיש שהם שייכים. להרגיש שיש להם עוגן.
אדלר דיבר על תחושת השייכות כבסיס להתפתחות תקינה ולצמיחה של הילד.
זה הצורך הבסיסי ביותר אצל כל אדם.
עבור הילד, אשר מגיע לעולם חדש ולא מוכר, הצורך הזה מתבטא ברצון להשתייך קודם כל למשפחה.

מאסלו מיקם את הצורך בהשתייכות באחד השלבים המוקדמים של פירמידת הצרכים מייד אחרי הצרכים ההישרדותיים והצורך בביטחון.
המשפחה, אגב, נכללת גם בשלב השני בפירמידה, הצורך בביטחון.
זה הבסיס להתפתחות התקינה שלהם.רק כשמניעי החסך מתמלאים, האדם פנוי להמשיך הלאה למניעי הגדילה (הגשמה עצמית).
וכשהם לא מתמלאים, והאדם נמצא בחסך כזה רוב חייו, הוא לא יהיה פנוי לעלות לשלבים המתקדמים ולממש את עצמו
כי הוא יהיה עסוק בצורך בשייכות ובצורך שלו בביטחון (הפיזי או הרגשי) שעדיין לא סופקו.

כשההורים מתגרשים יש פוטנציאל לפגיעה בתחושת השייכות ובתחושת הביטחון של הילדים. ולא רק של הילדים.
וזוג ההורים (גם בשני בתים) הם היחידים שיכולים לשמר או להחזיר לו את הביטחון הזה.
וזה לא פשוט.
אבל אם תשאלו אותי, זה הכרחי.
והכי חשוב, זה אפשרי!!

והאם זה לא יבלבל את הילדים שיראו את ההורים שלהם ביחד בתמונה משפחתית?
האם זה לא יגרום להם להאמין שההורים שלהם אולי יחזרו להיות יחד?
האמת היא, שהילדים שלכם מושפעים מכם וממה שאתם מרגישים.
אם אחד מכם מתקשה להיפרד, גם להם יהיה קשה.
אם לאחד מכם יש תקווה שאולי תחזרו להיות יחד, גם הם יפתחו ציפיה כזו.
כשאתם תהיו ברורים לעצמכם, וזה אומר כל אחד לעצמו ואחד עם השניה, גם לילדים הדברים יהיו ברורים.
אתם תחליטו מהו הגבול, מה כן ומה לא ביחסים ביניכם כהורים גרושים, ואת זה תעבירו אליהם.
והם יבינו שאתם בקשר רציף, שאתם נפגשים כמשפחה מדי פעם, ואתם לא חוזרים להיות ביחד.
ולפעמים הם יבינו שאתם משפחה אחת בשני בתים, גם כשלאחד מכם או לשניכם יש בני זוג חדשים. אין סתירה בין הדברים.

לפעמים אחד מכם מתקשה להשלים עם הפרידה ולכן הוא מרגיש שהביחד הזה יבלבל את הילדים.
אבל האמת היא, שהביחד הזה פשוט קשה לו. לא לילדים.

מחקרים מראים שההתפתחות הרגשית והקוגניטיבית של ילדים להורים גרושים שיש ביניהם תקשורת טובה היא זהה לזו של ילדים שההורים שלהן נשואים.
האם זו לא מטרה מספיק שווה כדי להתאמץ בשבילה?
אז אם אתם באמת אוהבים אותם, תעשו הכל כדי שזה יקרה.
תאהבו אותם יותר ממה שאתם שונאים אחד את השניה (או להיפך). תאמינו לי שאתם יכולים.

 

כתוב/כתבי תגובה