הם חולמים על שיתוף פעולה אבל נלחמים אחד בשניה בבית המשפט.
הם מדברים על טובת הילדים אבל מונעים אחד מהשניה לדבר עם הילדים בימים שהילדים לא איתם.
הם באמת אוהבים את הילדים שלהם אבל לא נותנים להם לראות את ההורה השני שלהם.
הם באמת דואגים לילדים שלהם אבל הם לא מצליחים לשנות את ההתנהלות ביניהם.
אני אוהבת ללמוד מאנשים שהצליחו להגיע לחיים טובים ומאושרים,
מאלה שהצליחו להגיע לאן שאני רוצה להגיע,
אם זה בתחום האישי או העסקי.
וללמוד את הדרך שלהם.
אבל כשמדובר בגירושים יש חילוקי דעות לגבי מהי הצלחה.
האם הצלחה היא מה שתשיגו בבית משפט?
האם ההצלחה היא יותר כסף?
האם הצלחה היא להצליח לתקשר כשני הורים ולשתף פעולה?
או שהצלחה היא בכלל משהו אחר?
ואני מפרידה בין הילדים ומערכות היחסים לבין כסף.
כי אלה שני התחומים המשמעותיים שמועדים למלחמות בגירושים.
אם קיבלתי את הכסף שרציתי בסיום התהליך אבל הילדים נפגעו, האם זו הצלחה?
אם הילדים לא נפגעו והפסדתי את כל מה שהיה לי וקרסתי כלכלית, האם זו הצלחה?
וכמובן שיש את האמצע.
אז מה שקובע מבחינתי הוא מבחן התוצאה.
האם במלחמה הזו יש פצועים? אז זו לא הצלחה.
האם במלחמה הזו יש ויתורים ברמה סבירה אבל אין פצועים? יותר קרוב להצלחה בהגדרה שלי.
אנשים ממהרים להמליץ על מלחמות מתוך תחושת "מגיע לך".
אבל הם לא באמת יודעים מה היה במערכת היחסים ביניכם והרי לכל מערכת יחסים יש שני אחראים.
מי שממליץ לכם להסתכל על בן הזוג לשעבר כעל אויב, תחשבו רגע שוב האם אתם רוצים לאמץ את נקודת המבט הזו.
למה? כי בנוסף לבן זוג לשעבר, הוא גם ההורה של הילדים שלכם.
האם כך אתם רוצים שמערכת היחסים ההורית ביניכם תתנהל?
אחרי שמתחילים מלחמה מאוד קשה להחזיר את הגלגל אחורה.
ואז אתם צריכים את שיתוף הפעולה שלו וזה לא קורה.
ואני פוגשת לא מעט הורים, גברים ונשים, שמצטערים על הרגע שהם פתחו במלחמה.
הם מספרים שאולי הרוויחו יותר כסף, אבל בהיבט ההורי הם לא באמת השיגו את מה שהם קיוו.
לשמחתי, יש גם כאלה שעוצרים ומחשבים מסלול מחדש ומשנים כשעוד אפשר.
כשאנשים ממליצים לכם להילחם בהורה השני של הילדים שלכם תשאלו אותם האם הם השיגו את המטרה שהגדרתם לעצמכם.
איך נראים החיים שלהם? איך נראית ההורות שלהם אחרי הגירושים? איך הילדים שלהם?
ואני יודעת שהם פתחו במלחמה כי עמוק בפנים הם הרגישו מאוד פגועים.
כי הם לא היו מוכנים להשלים עם הפרידה, כי היה להם באמת קשה.
כי בתקופה הזו הם הקשיבו לכל מי שרצה לעזור. וזו היתה הדרך שלהם.
אבל אם הם היו מסתכלים עמוק פנימה ומטפלים באותם פחדים ומחזקים את עצמם הם לא היו נלחמים,
וסביר להניח שהם היו משיגים את מה שהם רוצים בדרך אחרת.
ואולי הם אפילו היו מבינים שהפרידה הזו טובה גם להם. כי לא באמת היה להם טוב,
אבל לפעמים קשה לצאת מאיזור הנוחות גם כשלא ממש טוב.
כי אי הודאות מפחיד, מאיים, איך אסתדר? כלכלית? והאם תהיה לי זוגיות בכלל?
ואז נלחמים בצד השני שרוצה להתגרש.
אז הקו המנחה צריך להיות: מה המטרה שלכם? לאן אתם רוצים להגיע בסיום תהליך הגירושים?
אל תאפשרו לאף אחד להרוס את השותפות שלכם עם ההורה השני של הילדים שלכם.
תזכרו שזה השותף שלכם להורות לכל החיים, האדם שהילדים שלכם מאוד אוהבים.
אני פוגשת לא מעט אנשים שממהרים לגייס עורך דין חזק ולוחמני ומהר מאוד העניינים יוצאים משליטה
ואותם אנשים מספרים שאין להם מושג מה האסטרטגיה, "את זה עורך הדין מחליט".
וזה לא צריך להיות כך.
אתם צריכים להיות המנהלים של תהליך הגירושים שלכם. או לפחות לדעת ולהבין מה קורה בו.
אתם אלה שצריכים להיות אחראים על החיים שלכם ושל הילדים שלכם.
אם אתם מרגישים שאתם צריכים אדם חזק לידכם זה בסדר גמור,
כל עוד הוא הולך לפי האני מאמין שלכם ועזר לכם להשיג אותו.
וכאן אני חייבת לציין שישנם גם עורכי דין מדהימים, שרואים את טובת הילדים מול העיניים
ואף דואגים לעצור לקוחות שמבקשים להילחם עוד ועוד. ולשקף להם את המצב שבו הם נמצאים.
לשמחתי אני זוכה לעבוד עם כאלה מדי יום.
יש עורכי דין שיעשו הכל כדי לגייס את הלקוח/ה שלהם לשיח משותף ולהסכם מחוץ לבית המשפט.
ואפשר למצוא אותם ולבחור בהם אם הגעתם למקום הזה.
אבל אני לא מדברת רק על עורכי דין.
אני מדברת על כל היועצים מסביבכם, חברים, חברות, אנשים שעוברים או עברו גירושים שממליצים להילחם.
אל תתנו לאף אדם אחר להסלים את הסיטואציה אם אין צורך.
מי שגורר אתכם למלחמות תוך כדי פגיעה בילדים שלכם לא באמת יקח אחריות על הפגיעה בהם.
תזכרו שעורך הדין יצא מהתהליך אבל אתם ממשיכים את החיים עם ההורה השני ועם הילדים שלכם.
ובשלב מסוים תצטרכו להתמודד לבד.
אם אתם מרגישים שאתם צריכים אדם חזק לידכם כי אין לכם ביטחון מול השותף שלכם להורות,
לכו לטיפול או ייעוץ/אימון פרטני כדי לחזק את הביטחון העצמי שלכם ואת היכולת להתמודד ,
כי יש לכם עוד הרבה שנים להיות ההורים שלהם ביחד.
נכון שיש הרבה סיפורי גירושים קשים, אבל יש גם סיפורים אחרים, עם דרך אחרת,
של הורים שבחרו ללכת בדרך אחרת והשיגו תוצאה אחרת.
כזו שגם אתם רק חולמים עליה.
תלמדו מהם, תקשיבו להם, תסללו את הדרך שלכם למקום שאליו הם הגיעו.
ותבחנו כל צעד שלכם אל מול המטרה הזו, אל מול חזון הגירושים שלכם-
האם הצעד הזה יקדם אתכם לעבר המטרה שלכם? או ירחיק אתכם ממנה? ומה חשוב לכם יותר?
הבחירה הזו צריכה להיות שלכם.
בתקופה מאוד מבלבלת ומלאת רגשות, תעצרו ותחשבו על המטרה. על הדרך.
תזכרו לאן אתם רוצים להגיע אחרי שכל זה ייגמר.
בהצלחה והמשיכו לחלום את החיים שאתם באמת רוצים ולהגשים אותם!